איך לדעת מה אנחנו באמת רוצים? \ שורש השמחה והתענוג בחיים \ דבר והיפוכו

איך לדעת מה אנחנו באמת רוצים? \ שורש השמחה והתענוג בחיים \ דבר והיפוכו

בפוסט זה אתאר את האופן שבו האדם נע במציאות, מתוך התחושה שכל רגע נפרד משאר הרגעים, ואת האופן שבו התנועה האמיתית של האדם כישות על-מימדית, מתרחשת על ציר הזמן מנקודת האין-סוף.

 

והאדם, מכיוון שהוא אינו מחובר בתודעתו באופן ישיר אל מקור חיותו, נדמה לו שמה שהוא מחפש, נמצא ברגע אחר, חוץ מהרגע הזה.

 

והרבה טוענים, כי השמחה טמונה ברגע הזה, אך למה באמת מתכוונים? וכיצד ניתן לעשות זאת? והאם יש נוסחא שעל-פיה ניתן להיות יותר ברגע הזה?

 

ומצד האמת, האדם כבר נמצא, איפה שהוא תמיד רוצה להיות בכל רגע, לדוגמא: אדם שלפתע מתגלה שחולה במחלה סופנית, מיד פתאום הוא מתחיל להעריך את חייו, את האנשים שסביבו ואת כל הדברים הפשוטים, ולפתע נראה לו שאף אם ישב ברחוב על ספסל ויביט במכוניות הנוסעות ובאנשים ההולכים והשבים, הוא ירגיש מכך תענוג עצום..

 

וישנו סיפור, של ניצול שואה, שסיפר שהוא היה נוכח בשורת ירי, וירו בכל שאר האנשים בשורה, כשהוא היה האחרון, וכיוונו אליו את הקנה, ועמדו לירות בו, הוא חווה שניה של הארה: תחושה של נפילה עוצמתית, אל תוך עצמו, הכל פתאום קיבל צבע עז, נראה כאילו הראות שלו את העולם השתדרגה וכאילו הוא ראה הכל ב”HD”, ורק אז הוא גילה שנגמרו להם הכדורים בקנה, והחזירו אותו למגורים.

 

והמציאות עצמה, מכילה בתוכה את כל סך הרגעים, שהחלל הריק שמקיף אותה מאפשר, כי החלל הריק האמיתי, הוא המהות של הכל, והוא שורש החיבור עצמו בין כל דבר, לכל מה שהוא לא.

 

ולא מדובר בחלל הריק, שאנו חושבים שאנו רואים, שמקיף את כל הדברים היום-יומיים: כיסא, מכונית, עץ, שולחן.. לא ולא. וכי החלל הריק האמיתי, הוא מה שמתקבל כאשר אין באמת כלום לחוות \ לראות, עד לרמה שאפילו זה שחווה את עצמו כשזה שחווה נעלם.

 

לדוגמא מעשית: דמיינו כיסא על רקע חלל ריק בלבד, ואז מחקו את הכיסא, שימו לב שהחלל הריק שנשאר, הוא גם נמצא בתוך גבולות מסוימים, ומה שמעבר לאותם גבולות, הוא לא-קיים..! אם אתם אומרים “מה? אני לא רואה כלום, אני לא מצליח לראות את זה” אז זה זה..!

 

ומצד האמת, המהות של הכל, שעושה את הכל, היא מקיפה את הכל, והיא גם עצם הדבר עצמו שהיא מקיפה, כלומר דבר והיפוכו הם שני הצדדים של אותו המטבע, רק שהאדם לא רואה זאת, וזה למעשה המקור לכוח השעמום, וחוסר העניין בדברים..!

 

וההנאה מקורה בדרגות של הוויה, שהן רמות של להיות \ לעשות מבלי שיהיה את מי שעושה את הפעולה, מכיוון שברגע שאנו מכניסים לתמונה את מי שעושה את הדברים, אנחנו מצמצמים את היכולת שלו מבחינת מספר הפעולות \ התהליכים שהוא יכול לבצע.

 

ולאדם פה במישור הזה של המציאות, ישנו גבול מאוד ספציפי, שאתם יכולים לבדוק בעצמכם: אדם לא יכול לכתוב שני מכתבים בשני הידים בו זמנית, או לחשוב שני מחשבות שונות בו זמנית, אך יש דרך לבצע זאת.

 

והיא על ידי שיפור היכולת \ המיומנות באותו הדבר שברצונו של האדם לשפר, כי על ידי שיפור המיומנות, האדם מעלים את עצמו \ מתמזג עם הפעולה שהוא עושה, ובכל תחום שקיים במציאות, ללא הסתייגות כלל, ניתן להגיע לדרגות שונות ורבות של מיומנות, על לדרגה שבו מתמזג האדם לחלוטין עם הפעולה שהוא עושה, והוא הופך להיות היא, ברמת הוויה, והחלל הריק שעושה את הדברים..!

 

ובחלום לדוגמא, חווה האדם את עצמו בתוך מרחב של מקום וזמן, שבו ישנו ריבוי תהליכים עצום, הוא מסוגל ללכת בתל אביב, כאשר עשרות אלפי מכוניות נוסעות בו זמנית ברחובות, ובכל אחד מהם אנשים שונים, בגילאים שונים, המנהלים שיחות שונות, וישנם אלפי בניינים, ובהם כמות עצומה של משרדים, שבהם עובדים אנשים על פרויקטים שונים, ובשפות שונות,

 

ותודעתו של האדם, היא זו שיוצרת את המרחב, שבו מתרחש ריבוי התהליכים, אך אף על פי כך, אינו חווה האדם את עצמו מנקודת המבט של התודעה שיוצרת את המרחב-זמן עצמו, אלא הוא חווה את עצמו דרך צמצום, כלומר את עצמו בגוף של עצמו בתוך המציאות אותה הוא יצר..!

 

והסוד לחווית התענוג, השחרור והחופש, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומחפש את האמת, לגבי כל תחום בחייו, ז”א עושה את הפעולה של להעלים את עצמו, כי על ידי בירור האמת, נעלם גם זה שמברר, כיוון שהוא לא יותר ממחשבה, שהיא תוצאה של הנחות ייסוד לא מבוררות, שברגע שהן יתגלו כשגויות, אותה מחשבה תיעלם.

 

ולמה דומה הדבר? לכך שהתאים שלנו מתפתחים ופועלים לבד, וכך גם הלב, ושאר האיברים הפנימיים בגוף, ובכך טמון סוד הצמצום, שהמציאות יודעת לקרות מאליה, אך המיקום של תודעת האדם, מבחינת המקום שבו הוא מרגיש שלו יש בחירה חופשית לבצע את הפעולה, הוא זה שסוגר את תודעת האדם לאמת, ולראייה הצלולה, הפשוטה והברורה של הדברים כפי שהם..!

 

ועל ידי כך שהאדם כל הזמן ירצה את האמת בכל מאודו, וישאף לגלות אך ורק את האמת, ואת האמת בלבד, בכל תחום שלו בחייו, על ידי כך הוא יתחיל להפסיק להבדיל, בין דבר להיפוכו, ולמעשה זה לא הוא שיפסיק, ונאמר לנו שבכל אדם יש חלק בהמי \ גשמי וחלק רוחני \ אלוקי..!

 

ועל ידי כך שהאדם מתקרב אל האמת, הוא מגלה בתוך עצמו את החלק האלוקי שבו, וזו היא המטרה ותכלית הבריאה הזו כולה, וזה הוא הסוד לחיים הטובים, לשקט הנפשי, לתענוג וללהיות ברגע הזה…!

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

Leave a Reply

×