אמונה = הכוח שמעל השכל?

אמונה = הכוח שמעל השכל?

ובו יתבאר, כי שורש האמונה באדם, היא מקור ידיעת האין סוף, והיא מקושרת ישירות לרצון, שהוא הכלי שניתן לנו במישור הפיזי, שמקשר אותנו לתכונת הנצח, שמקורה בחלל הריק..

 

ולאדם שכל, שבאמצעותו הוא יכול הבין דברים, ותהליך ההתפתחות של האדם בעולם, מתחיל כמובן בהיותו תינוק, וכתינוק – אין האדם מייחס משמעות לשום דבר..

 

וכיצד ניתן להבין זאת? תינוק שאינו יודע לדבר, אינו מיחס את רובד ההבנה הנוסף השכלי למילים שאומרים המבוגרים, ועל כן הוא שומע “רעש”.. ולא דיבור.

 

ובדיוק באותו האופן, כרגע אנחנו בתור בני האדם, חווים חלקים במציאות, אשר אין לנו את היכולת להבין אותם לוגית, באמצעות השכל שלנו, ולכן אנחנו נמצאים בדיוק באותו המצב מולם כמו התינוק שלא יודע שפה, ושומע רעש ולא דיבור..

 

והרצון עצמו, הוא כלי שבאמצעותו ניתן לנוע על ציר הזמן, בתוך האין סוף, בתור יישות מצומצמת, שמבדילה בין דבר להיפוכו.

 

וכמובן שהלוגיקה של האדם, מושתת על הנחת היסוד שכל דבר הוא לא גם ההפך שלו..

 

ושורש החיות באדם, היא האמונה בעצמו. ושאומרים ביהדות “תבטח בהשם” הכוונה היא שאדם חייב לבטוח בעצמו, כי עצם תחושת ה”אני” האמיתית \ המקורית של האדם, היא המהות הראשונה של המציאות (הבורא)..

 

עצם התחושה שזה “אני” שפותח את העיניים בבוקר כשאני קם, היא צמצום לוגי של התחושה של ההבדל בין דבר להפך שלו, שהיא זו שעושה בפועל את הכל..

 

ורק נראה לאדם, מצד עצמו – שיש לו בחירה חופשית באמת, כשמצד האמת – הבחירה החופשית היחידה קיימת רק ברובד של המציאות עצמה, מצד איך שהמציאות חווה את עצמה..

 

והאמונה של האדם בעצמו, ללא תנאי – היא המפתח לשלמות הלב, שהיא הסוד להווית מהות הפעולות כולם.. והיא הסוד לזרימה, ולא סתם נאמר “היו כמו מים..”.

 

ובזמן חלום, בלילה כשהאדם ישן, הוא נמצא במקום וזמן אחר, ומה שמשותף קודם כל לזמן עירות ולזמן שינה, זו היא הנחת היסוד של האדם שהוא בוודאות ער..

 

כי אם האדם אינו היה משוכנע שהוא ער, בזמן שהוא למעשה חולם, הוא היה מסוגל לחוות דרגה חדשה של בחירה חופשית, מעלה נוספת של מהות הרצון..

 

וגם המציאות הזו שאנו נמצאים בה עכשיו, יכולה להיראות ולהרגיש כמו חלום של ממש…! הכל תלוי ברמה התודעתית של הישות שחווה את המציאות מצד עצמה..

 

ובשביל להגיע לאושר אמיתי, ולתחושה של קלילות, ושל חוסר מאמץ, צריכה להתבצע פעולה של הפסקה מלהבדיל בין דבר להפך שלו, כלומר – חוויה ממשית, שכל דבר הוא כן … גם ההפך שלו… ! ! !

 

והשלמות האלוקית עצמה, היא גדולה מכדי שניתן לתאר, והיא מתעלה אפילו על האין סוף, כי גם האין סוף, חסר את הסוף.. והסוף, חסר את האין.. כי הוא עצמו – לא התחלה..

 

ולמעשה, חושב ומשוכנע האדם, כי מה שהוא מחפש, זה את האושר, ואת הטוב, כשבעצם – מה שהוא מחפש, זו את התכלית, שלשמה הוא קיים בעולם.

 

וכל רצון, מקורו בשורש – שהוא הרצון הפנימי ביותר של האדם, שהוא הכמיהה, שכל דבר – יהיה גם כל מה שהוא לא.. (הרצון לחוות אחדות \ שלמות)..

 

וכפי שכבר נאמר, מקור השלמות עצמה, היא בחוויה של שורש מהות הדברים עצמם.. ששם הכל אחד באמת.. ובשביל שיוכל האדם להגיע לחוויה זו, עליו להבין מי הוא באמת.

 

וכמובן – שכל ההתפתחות שלנו פה בעולם הזה, היא התפתחות של ההכרה בלבד, וכמו שאדם צריך לעבור ניתוח, ומרדימים אותו בזמן הניתוח..

 

ככה גם ההכרה הגבוהה של האדם (הנשמה שלו), מכבה \ לא חווה את עצמה, בזמן שהאדם פה בעולם הזה, כיוון שהעולם הזה כולו, הוא כולו כלי אחד, שמטרתו היא להוביל את האדם לאמת, ולתכלית..

 

ובזמן שההכרה הגבוהה של האדם ישנה, הוא מסוגל לעבור \ לחוות ניתוח מלא ומדויק של ההכרה..

 

ומצד האמת – כל חלק במציאות, הוא למעשה הישות הבראשיתית, שמקיימת את כל העולמות כולם.. ומצד החוויה שבה אין – אני..

 

אפשר לומר שגם לסלע, לאדמה ולכוכבים יש חיים, ומצד האמת – כמובן, שכל חלק בעולם שנמצא במקום וזמן, יכול להיכנס תחת ההגדרה של חיים.

 

כי מה שמפיח את החיים בכל עצם וצורה ביקום כולו במקום והזמן, היא ישות תודעתית הכרתית שהיא אחת..

 

וכפי שיש לנו מיליארדי חיידקים בגוף, שהופכים אותנו למעשה לעולם שלם ומלואו, כך גם אנחנו, בני האדם ושאר הישויות התודעתיות כמו המקום והזמן עצמם, הם רק שחקנים בהצגה של הבורא \ של השחקן הראשי, שהוא כל מה שהיה הווה יהיה..

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

79117104_441468070137161_2982905983082168320_o