הדחקה ולחץ נפשי – פיברומיאלגיה וכאבים ממקור נפשי כיצד לרפא אותם ברגע

הדחקה ולחץ נפשי - פיברומיאלגיה וכאבים ממקור נפשי (כיצד לרפא אותם ברגע)

בתוך כל אחד מאיתנו קיים המרתף החשוך הזה, שאליו אנחנו ממשיכים להשליך את כל הרגשות הקשים, שאיתם אנחנו לא מצליחים להתמודד באופן מודע, התוצאה היא חסימה של יכולת הביטוי הפיזי, הרגשי והמנטלי שלנו. בפוסט זה אנסה לדבר על הנושא של הדחקה, ועל דרכי התמודדות עם הדחקה, כמו כן אדבר על הקשר של ההדחקה לכאבים פיזיים, התכווצויות, מתח, רעד, עייפות, בעיות עיכול ותסמינים אחרים שקשורים בלחץ וחדרה.

 

בשביל להבין יותר כיצד מתקיימת הדחקה, עלינו להבין מה הוא “המודע” ומה הוא ה”לא-מודע”, כיצד פועל ה”אני” שלנו ואיך ומה היא למעשה טראומה. 

 

במקום לתת הסבר מילולי של המודע, אתן לכם לנסות להבין בעצמכם כיצד זה מרגיש להיות מודעים, נסו ממש עכשיו לעצום את עיניכם ולתת למודעות שלכם לשייט בין חלקי הגוף, ראשית היו מודעים לכף היד שלכם, נסו להיות מודעים לאצבעות, לציפורניים, לעצמות שבפנים, לדם שזורם.. 

 

שימו לב שכשאתם מנסים להיות מודעים במכוון לכף היד אתם יותר מודעים אליה ממקודם. נסו להעביר את המודעות שלכם אל הפנים, נסו להיות מודעים לכל איברי החישה שלכם – האף, הנחיריים, העיניים והאפעפעים, האוזניים והגבות, המצח והקרקפת. 

 

שימו לב שכעת המודעות שלכם עברה מהיד אל הפנים, כעת אתם יכולים להעביר אותה גם אל כף הרגל, או אל חלקים אחרים בגוף. ניתן ממש להרגיש שינוי במיקום של המודעות בגוף במהלך תרגיל זה.

 

את המודעות שלנו ניתן להעביר לא רק אל חלקים פיזיים בגוף אלא גם אל חלקים יותר מופשטים במערכת הגוף-נפש שלנו, כגון הרגשות, המחשבות ואף אל תחושת האני עצמה.

 

כעת אתם אמורים להבין למה אני מתכוון כשאני אומר “מודעות”, רובנו כבר מכירים את עניין המודעות, אבל מעטים באמת טורחים לשאול מה היא אותה מודעות בפועל? 

 

ממבט ראשון, נראה שמדובר באיזה שהוא חומר שקוף וחלקלק שאפשר לשנות את מיקומו בין חלקי הגוף והנפש. אך סודה של המודעות גדול אף יותר ממה שניתן לדמיין.

 

ביחס למה שהבנו, תת-המודע הוא המקום שבה המודעות לא נמצאת. הרבה אנשים טועים כשהם מנסים להבין מה הוא תת-המודע. בפשטות, מדובר סה”כ בכל המקומות שבהם המודעות שלנו לא נמצאת. 

 

ייתכן שדברים שפעם היו חלק מתת-המודע יעלו אל פני השטח יום אחד ונוכל להיות מודעים אליהם. תת-המודע הוא החלקים שבהם המודעות שלנו לא נמצאת.

 

הנשימה היא דרך טובה להסביר את עניין המודעות, לעתים אנחנו מודעים ומצליחים לשלוט בנשימה, ולעתים המערכת הלא-מודעת שמנהלת אותנו שולטת בנשימה, כפי שהיא שולטת בשאר האיברים הפנימיים והתהליכים הפנימיים הלא-מודעים שלנו.

 

כעת עלינו להבין יותר לעומק כמה מושגים בסיסיים: דיכאון, חרדה, מתח ולחץ.

 

אך לפני שנבין מה המהות של מושגים אלו ומה ההבדל בינהם, נצטרך להבין ראשית מה היא “תחושה רעה” ומה היא “תחושה טובה” וממה הם נגרמים.

 

כמובן שהטוב והרע הם סובייקטיביים, אך כשאני אומר טוב ורע, אני מתכוון לתחושה נעימה בגוף ולתחושה לא נעימה בגוף, מה שנעים לי לא בהכרח נעים לך, וההפך. אך מה שלא נעים לא נעים ומה שנעים נעים, ברובד הבסיסי של ההגיון.

 

יש משפט שאומר “ההנאה והסבל לפי מידת הרצון”. ככל שהאדם יותר ירצה משהו, כך אם ישיג אותו הוא יהנה יותר, אך אם לא ישיג אותו הוא יסבול אותר. במידה והאדם “קצת” רוצה משהו, אם ישיג אותו, הוא יהנה קצת, אך אם לא ישיג את הדבר, הוא גם לא יסבול יותר מידי.

 

בהתאם לכך – אושר = המציאות כרצוני. וסבל = המציאות לא כרצוני.

כעת כאשר הבנו שאושר וסבל הם רק מילים נרדפות \ מקוצרות ל”האם המציאות כרצוני או לא” אפשר להמשיך הלאה.

 

ביאור מושגים:

 

דיכאון: מצב שבו יש רוב של דברים במציאות שהם לא כרצון האדם, מה שגורם לתחושה של סבל שעולה על 50% סבל (51% סבל ומעלה) וכתוצאה מכך המצב הרגשי הוא שיותר רע לאדם מטוב. עד לפה הסברתי מה זה סבל, דיכאון זה מצב שבו מקבל האדם את העובדה שרע לו יותר ממה שטוב לו. דיכאון הולך יד ביד עם אובדנות, כשברוב המקרים, כשאנו מקבלים את העובדה שיותר רע לנו מטוב לנו, אנחנו מעדיפים למות בכדי להפסיק את הסבל.

 

חרדה: חרדה היא הפחד מלפחד. הפחד נוצר כאשר האדם חושב שהמציאות לא תהיה כרצונו, כאשר חווה האדם יותר מידי פחדים שהוא אינו רוצה לחוות, הוא מתחיל לסבול מהם ולפחד לחוות אותם. חרדה היא תופעה פסיכולוגית שמתארת את הפחד מלפחד. ההבדל בין חרדה לפחד, היא שבחרדה יש שיתוף פעולה הן של השכל והן של הרגש במהומה מה שיוצר בעיה כפולה. 

 

מתח: מתח הוא תוצאה של הדחקה, הדחקה היא מצב שבו עושה האדם פעולה של התעלמות מודעת מתכנים מסוימות בתודעתו, בעיקר מתחושות לא נעימות או עובדות קשות לגבי חייו. המתח עצמו הוא מצב שנוצר בעקבות תחושה באדם של דריכות, שהיא תוצאה של חרדה מודחקת. דריכות היא מצב שבו האדם מרגיש על פני השטח סביר, אך בתת מודע הוא מפחד מאוד מה שגורם לו להיזהר ולפחד באופן לא מודע מהמציאות. המתח עצמו מוביל לכאבים פיזיים ממשיים, ועל כך נרחיב בהמשך.

 

לחץ: לחץ נפשי הוא מצב שנגרם בגלל חוסר הסכמה של הרגש והשכל, הגורם הגדול ביותר ללחץ נפשי היא תחושה באדם שהוא חייב להחליט בין שני החלטות, כשכל אחת מהבחירות שיעשה תגרום לנזק. הלחץ הוא תוצאה של חוסר היכולת של האדם להחליט, מה שמשאיר אותו “תלוי באוויר” הלחץ בדרך כלל מתבטא במיגרנות וכאבי ראש, חוסר ריכוז והיפראקטיביות ולא בכאבים פיזיים או נפשיים. 

 

המטרה בפוסט זה היא להרחיב לגבי דרכי התמודדות עם הדחקה, ולכן נחזור כעת לנושא ההדחקה, מי שהתעמק בפוסט זה, אמור להבין כבר שהדחקה היא לא יותר ממצב שבו עושה האדם באופן מודע פעולה של התעלמות מתכנים מסוימות בתודעתו. מה זה מודעות כבר הבנו, אז תדמיינו שתכנים מסוימות לא נעימים היו מודעים, ונעשתה פעולה שנקראת הדחקה שהיא סה”כ ההעברה של אותם תכנים מגבולותיה של המודעות אל מחוץ לה (ללא-מודע).

 

אותם תכנים מודחקים ממשיכים להשפיע על מערכת הגוף-נפש מבפנים, והתוצאה היא לעתים מאוד לא נעימה, הדחקה היא כמו פצע פתוח שיש לתפור, והיא מחמירה עם הזמן ואף עלולה להזדהם. (תכף נסביר מה זה אומר). 

 

הצד החיובי של ההדחקה היא שהיא מאפשרת לאדם לחוות רוגע ושקט נפשי יחסי, אך החסרונות שלה היא שאותם גורמים לחוסר שקט לא באמת העולמו אלא רק הוסתרו, והותצאות של אותה הסתרה הן הרסניות.

 

“כאב” הוא איפה ש”אני” לא נמצא. כשאנחנו נחתכים, חלק מה”אני” שלנו, במקרה הזה רקמות עור \ בשר הוסרו והוצאו מגבולות ה”אני” שלנו וכך נוצרת תגובה של כאב. כל כאב הוא תוצאה של חבלה ב”אני” שלנו, הכאב נועד לאותת שלנו שחלק באני שלנו לא מתפקד כראוי \ שמשהו לא בסדר איתו. 

 

פיברומיאלגיה ותסמונות כאבים אחרות שנובעות ממקור נפשי (ויש המון, בעיקר כאלו שהמדע עוד לא מכיר) הן סה”כ תוצאה של הדחקה נפשית ורגשית. כתוצאה מההדחקה, אנחנו בתור המודעות מתרחקים מהגוף ומהתחושות ששוררות בו וכתוצאה מכך אנחנו חווים כאב, שבא לאותת לנו שמשהו “לא-בסדר”..

 

ישנה דרך מידית להעלים את כל הכאבים שנובעים ממקור נפשי והיא שהאדם יפסיק להדחיק. מה שזה אומר זה שהאדם יפסיק לחוות תסמינים של לחץ וחרדה אבל הוא יתחיל לחוות תסמינים של דיכאון ואובדנות. 

 

לחץ וחרדה הם תוצאות של הדחקה של דיכאון ואובדנות בשביל להיפטר מהלחץ ומהחדרה יש להסכים לבטא את הדיכאון והאובדות (שגם להם יש פתרון). 

 

אמנם חווית המציאות היום-יומית שלנו לרובנו מרגישה שלמה, במובן שאנחנו רואים את כל מה שיש לראות, אך האמת היא שהמציאות מורכבת מרבדים על רבדים של אמת, שהם למעשה השורשים של הרצון, והחלקים הלא-מודעים שמנהלים את כלל היצורים החיים. 

 

מודעות לסביבה היא תוצאה ישירה של מודעות עצמית, החוויה של המוח שלנו מבפנים היא החוויה של העולם שאנחנו חווים בחוץ, כל מה שאנחנו רואים נמצא בתוך התודעה שלנו, מודעות לעצמנו היא למעשה מודעות לסביבה – אין הבדל. 

 

ככל שמפתח האדם מודעות לעצמו, כך הוא יהיה מסוגל להיות יותר מודע לסביבה שלו ולתהליכים הלא-מודעים שמנהלים את האנשים סביבו ואת העולם. חוויות שכאלו לרוב מתרחשות בעת שימוש במשני תודעה כמו קנאביס.

 

המון צרכנים של צמח הקנאביס מדווחים שהם חווים התרחבות בתפיסת המציאות, שמתבטאת ביכולת שלהם “לקרוא אנשים, להבין את הגורמים שמנהלים אנשים, להבין חלקים יותר עמוקים בעצמם ובמציאות” 

 

כל אלו ועוד הרבה אחרים הן תופעות של הרחבה בתפיסת האני, שמתבטאת כמובן במודעות מוגברת לסביבה שלי, עבודה יום-יומית על המודעות העצמית שלנו תבטא ביכולת מוגברת להבין את הסביבה והעולם שבו אנו חיים.

 

הדחקה היא מצב שבו איננו מודע האדם לחלקים מהותיים בתפיסה ובגוף שלו, והוא איננו חווה חוויה מלאה של המציאות. כל בני האדם מדחיקים ללא יוצא מן הכלל, כשההדחקה הגדולה ביותר שקיימת היא ההדחקה של כל מה שלא הגיוני.

 

בפוסט זה מדובר ספציפית על הדחקה רגשית ונפשית שמובילה לקושי במחייה ולתסמינים פסיכולוגיים, נפשיים וגופניים לא נעימים. 

 

ההדחקה של הרגשות הקשים מאלצת גם הדחקה של הרגשות החיוביים, במציאות שלנו כל דבר נחווה ביחס להפך שלו, תחושת הטוב ביחס לתחושת הרע, החם ביחס לקר וכו..

 

ככל שהגוף שלנו יותר חם, אנחנו נרגיש שיותר קר לנו, ככל שהגוף שלנו יותר קר, כך נרגיש יותר את החום שבחוץ. ההדחקה של הספקטרום הרחב של הרגשות הקשים יותר, מאלץ אותנו להדחיק גם את האופציה להרגיש טוב ונעים. 

 

הבעיה המרכזית בהדחקה היא תחושה של ניתוק וריחוף, שהם תוצאה של חוסר הימצאות כאן ועכשיו. חוסר הימצאות ברגע הזה היא תוצאה של הימנעות מהחוויה הטבעית והמלאה של הגוף והנפש. 

 

כאבים ממקור נפשי הם תוצאה של חוסר הימצאות של ה”אני” בגוף, זוכרים שמקודם אמרתי “כאב הוא איפה ש”אני” לא נמצא”? 

 

הדרך לטפל בכאבים היא כפי שכבר נאמר להפסיק להדחיק, והדרך לעשות זאת היא על ידי כך שהאדם ישאל את עצמו את מה אני מדחיק שוב ושוב ויתמקד רק בזה.

 

להפסיק להדחיק זו לא בעיה גדולה מידי, הבעיה היא להתמודד עם גל הרגשות הקשים שיציף אותנו בעקבות ההפסקה של ההדחקה, אותם כאבים נפשים לרוב יתלוו בתחושה נוראית של דיכאון, עצבות וחוסר הימצאות של תכלית בכל.

 

על מנת להפסיק להדחיק בצורה יעילה, על האדם להיזכר בכך שפעם הוא הרגיש דיכאון ואובדנות \ חווה טראומה מסוימת. אין כל הדחקה ללא טראומה או רגשות קשים. על האדם להיזכר באיך זה הרגיש לחוות את הטראומה או את אותם רגשות קשים, על האדם להבין את הגורם לאותה טראומה או לאותם רגשות קשים.

 

ברוב המקרים הגורמים במציאות לאותם רגשות קיימים עדיין בעת ההדחקה (אישה שחושבת שהיא שמנה) (חייל\חיילת שעברו טראומה בעת לוחמה בשטח והזכרונות והתחושות עדיין אתם רק שהם הדחיקו אותם). 

 

במידה ויחליט האדם להחליט להדחיק יהיה עליו להבין שהוא פותח את “תיבת הפנדורה האישית שלו”. מומלץ להתחיל לעבור תהליך של הפסקת ההדחקה רק לאחר שישנה הבנה עמוקה יותר של דרכי התמודדות עם דיכאון ואובדנות. 

 

הדרך היחידה להגיע לתחושת הטוב, האושר האמיתי והשקט הנפשי המוחלט ממצב של הדחקה, לחץ מתח וחרדה היא מעבר דרך היער האפל שנקרא דיכאון ואובדנות, ההדחקה היא למעשה כמו להיות קבורים ביער האפל בתוך בור עמוק, המעבר מהדחקה של הרגשות הקשים לדיכאון ולאובדנות היא יציאה מהבור, והמעבר אל תחושת השלמות והאושר היא יציאה מהיער אל העולם שבחוץ ואל השמש והאור.

 

הדחקה היא למעשה הגורם מספר 1 לבעיות בביטוי. אדם שמדחיק לא יצליח לרקוד במלוא התנועה והביטוי, לא יצליח לשיר במלוא הגרון, לא יצליח לצייר או לכתוב כמו שצריך (כתיבה שנובעת מרגש). הוא לא יצליח להסביר את עצמו כמו שצריך או לדבר בקול סמכותי ובביטחון מלא והוא יתקשה בלהניע את עצמו ולהשיג את המטרות שלו בגלל חוסר היכולת שלו לבצע מטלות פשוטות שדורשות אומץ ויכולות ביטוי. 

 

כתוצאה מהדחקה מתקיימת בדרך כלל חסימה בנשימה, שנובעת מחסימה במערכת הלא-מודעת שמנהל את הגוף. כמו כן בעיות עיכול וכיווצים בבטן הן תוצאה של חסימה באותה מערכת לא מודעת שמנהלת את הגוף.

 

דרך נפלאה להירגע במצבים של מתח וחרדה היא להיות מודעים לנשימה שלנו ולגוף שלנו במשך מספר דקות בשכיבה או בישיבה ובעיניים עצומות. במהלך התרגיל אנחנו עלולים להפסיק להרגיש לחוצים ומרחפים אך במחיר של פתיחת תיבת הפנדורה (וחוויה של דיכאון ואובדנות).

 

גם אם יצליח האדם להוציא את הרגשות הקשים שלו מתיבת הפנדורה, במידה והוא לא יהיה מוכן להתמודד איתם, והוא מדחיקן סדרתי, הוא ידחיק אותם בחזרה כאילו הם מעולם לא היו. 

 

לכן נכתב קודם בפוסט שעלינו ללמוד קודם דרכי התמודדות עם דיכאון ואובדנות לפני שנפתח את תיבת הפנדורה. בפוסטים אחרים שלי אני מסביר כיצד להתמודד עם דיכאון ואובדנות.

 

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

×