>> הימנעות רגשית \ לופים פנימיים \ תחושות קיצוניות (2 תרגילים מעשיים להפסקת התמכרויות)

הימנעות רגשית \ לופים פנימיים \ תחושות קיצוניות (2 תרגילים מעשיים להפסקת התמכרויות)

לופים רגשיים ומעשיים הם תוצאה של לופים מחשבתיים, אם האדם יתבונן בכל לופ שיש לו במציאות החיצונית הוא יראה פשוט מאוד שהוא תוצאה והוא ממש מסמל את הלופ הפנימי שיש לאדם מול עצמו.

אם לדוגמא אדם לדוגמא מחפש ומחפש זוגיות ולא מוצא משהו יש סיכוי גבוה שזה לופ, במידה ולא מתבססים על פעם אחת אלא על משהו שחוזר על עצמו אצל הבן אדם שוב ושוב כל פעם, אז אפשר להבין מזה שסביר להניח מאוד שזה לופ.

מה הכוונה? לדוגמא בנושא של הזוגיות זה מסמל את הלופ הפנימי של האדם עם עצמו בזוגיות שלו עם עצמו, כי הסיבה שבגללה האדם נמצא בלופים באופן כללי זה בגלל שיש לו שני קולות שאחד מהם אומר לו כן ואחד מהם אומר לו לא, (לגבי ההזוגיות לדוגמא) ולא מצליחים להגיע להכרעה, וכל אחד מהם סתם מנסה להשתלט אבל לא מגיעים באמת לשום ניצחון או תוצאה.

והאדם עצמו מצד עצמו לא תמיד שומע או מודע לשני הקולות האלה, ולא מודע לפיצול של עצמו, ולכך שמצד אחד הוא רוצה את הדבר, ומצד שני יש בו גם חלק שלא רוצה אותו, ולכך שהוא בעצם לא מצליח לממש את שיא הפוטנציאל שלו בזוגיות לדוגמא בעיקר בגלל החלק בו שלא רוצה את זה.

וכל הבעיות של האדם נובעות בגלל שהוא במידה מסוימת לא כנה עם עצמו, והוא משקר את עצמו בפנים, ולא אומר לעצמו את האמת לגבי הרבה דברים, והאדם לעתים גם משקר לעצמו לגבי העובדה שהוא משקר לעצמו, והוא לא מוכן להודות בפני עצמו שהוא משקר את עצמו.

השקר יוצר נפרדות, זו בעצם התחושה הזו שכולם באמת מנסים לברוח ממנה בשורש, השורש של תחושת הרע היא חוסר-הוודאות שהיא בעצם תוצאה של חוסר חיבור אמיתי לאמת ולשלמות הדעת.

כי בעצם מה שהאדם עושה זה מדחיק את הרצון האמיתי שלו, ויוצר עוד רצונות ועוד רצונות שבעצם כל הזמן דורשים מהמערכת הנפשית לפעול בצורה אינטנסיבית, וזה מה שגורם בהרבה מצבים ללחץ, כי מרוב שהאדם יוצר כל כך הרבה רצונות הוא מעלה את הסיכוי שהוא לא ידע אם המציאות תהיה כרצונו או לא, והפחד של האדם הוא הביטוי של חוסר הידיעה של האם המציאות תהיה כרצוני, כי כגודל הרצונות שהאדם לא יודע לגביהם מה יהיה, ככה הפחד שלו גדל.

אך אם האדם היה מתבונן לתוך הפחד שלו הוא היה רואה שהוא נובע מחוסר וודאות כל שהיא, בהתחלה לא משנה ולא לקבל פאניקה מזה שלא יודעים איזו חוסר וודאות או לגבי מה חסרה הוודאות.

בהתחלה רק צריך לזהות את שורש הפחד כחוסר וודאות מסוימת שיש לאדם, או איזה שהוא ספק מסוים שיש לאדם לגבי עצמו, 

כי אם לדוגמא מישהו הזמין אתכם לבוא למשחק כדורגל, ואתם סרבתם בגלל שיש לכם לדוגמא עבודה והוא כבר התחיל לחשוב על עצמו מה לא בסדר איתו בלי לדעת, אז זה בעצם נקרא דאגת שווא, שהאדם לא באמת דואג בגלל משהו שנכון מצד האמת, והסיבה שדאגות מכל הסוג הזה קיימות אצל האדם היא בגלל שהוא לא בודק מה האמת עד הסוף, והוא נשאר ברמת וודאות נמוכה לגבי דברים,  והדאגה הזאת גם מבטאת דאגה פנימית יותר של האדם שיש לו בלי קשר למה שקרה לו באותו רגע, דאגה שיש לו בגלל משהו בינו לבין עצמו מלפני מה שקרה, שהוא לא טיפל בה באמת.

עכשיו חשוב להבין להבין מה עוזר במצבים של דאגה או לחץ או חרדה \ דיכאון קיצוניים, כי ישנם עוצמות ומינונים מאוד נמוכים של התחושות האלו שהאדם יכול לחיות איתן במציאות אבל ברגע שאחד מהנ”ל יוצאים מאיזון אז האדם סובל. 

והסיבה שהאדם מגיע לדרגות קיצוניות של אחד מהתחושות הנ”ל זה מכיוון שהדברים שהוא מדחיק יוצאים מגדרם, ובעצם מה שקורה זה שהוא חווה הצפה כל שהיא של דברים לא פתורים, ומה שקורה זה שהשכל של האדם לא מספיק גדול כדי להבין מה קורה לו ברמה הרגשית ולחבר את כל הנקודות בבת אחת, ובגלל זה הוא חווה סוג של ניתוק וסוג של חוסר-הבנה אמיתית של המצב ושל הסיבות שבגללן הוא חווה את העוצמות החזקות האלו של התחושות הלא נעימות.

ואם האדם רוצה לדעת איך למנוע מראש את ההתפרצויות האלה הוא צריך להתחיל להבין למה הוא מדחיק ומה הוא מדחיק באופן כללי, ז”א איזה מין סוג דברים הוא מדחיק, ומתוך זה שינסה להבין למה הוא מדחיק אותם דווקא?

כי לפעמים האדם סתם לדוגמא נמצא בסיטואציה שהיא עצמה בפני עצמה לא מלחיצה אותו ולא גורמת לעוצמות המטורפות של התחושות הלא נעימות שהוא מרגיש, אלא שהסיטואציה הזאת היא טריגר בעצם שגורם להדחקות שלו לצאת מגדרן.

ואם האדם מראש היה ניגש לאותן הדחקות ובודק את הדברים באמת, על ידי כך הוא היה מפחית בהדרגה את הסיכוי שהוא יחווה שוב את העוצמות הגבוהות של התחושה הלא נעימה .

כי בסופו של דבר חוסר היכולת של האדם להתמודד עם ההצפה והעומס של הדברים שהוא צריך לעשות בבת אחת היא זו שמאטה אותו.

וכל העניין של חוסר היכולת של האדם להסתגל למצבים ולחיות בצורה תקינה בכל הרמות בחיים, זה נובע בגלל הנטיה של האדם לשקר לעצמו, יותר נכון זה בעצם תוצאה של מה שקורה כשהאדם משקר לעצמו לטווח הארוך לגבי הרבה דברים, כי זה בעצם ליצור המון תהליכים לא פתורים שממש עדיין צריך לגשת אליהם ולפתור אותם אחד אחד.

כי כל פעם שהאדם חושב מחשבה כל שהיא שהמהות שלה היא רצון להבין משהו והוא עובר ממנה למחשבה אחרת הרצף המחשבתי עצמו ממשיך להתקיים וזה בעצם מה שגורם לאדם לדוגמא לחלום בלילה על דברים שהוא ראה במהלך היום לדוגמא שנכנסו לתת המודע או על דברים שהוא חשב במהלך היום בצורה לא מודעת.

בכל מקרה העצה של פוסט זה שהיא בעצם גם התרגול המעשי, היא שכל פעם שהאדם שם לב שהוא מכור למשהו, לדוגמא למשהו קטן כמו לפלאפון, שכל פעם שהוא לבד נגיד או שהוא באוטובוס או בנסיעה או בכל מקום אחר משחק בו, אז שינסה להבין את המהות של ההתמכרות הזאת, ויש פה קאץ’ האדם צריך לנסות להבין את המהות של ההתמכרות דווקא בזמן שהוא רוצה את הדבר שאליו הוא מכור, כלומר ממש בזמן שהאדם בנסיעה באוטובוס לדוגמא רוצה לשחק בפלאפון שבמקום ישר להושיט את היד לכיס לקחת את הפלאפון, שיתחיל אז לנסות להבין מה המהות של ההתמכרות שלו, וככה כל פעם שהאדם רוצה את מה שהוא מכור אליו שבמקום לצרוך את הדבר שאליו הוא מכור, שינסה להבין את הצורך שלו בנ”ל.

עוד עצה לתרגול מעשי היא שהאדם אם הוא מתלונן שהוא עושה דברים בלי לשים לב, לדוגמא סתם אם יש לו שני תוכנות על הפלאפון, וכל פעם שהוא בא ללחוץ על אחת הוא פותח את השניה במקומה, והוא מתעצבן ולא מבין למה זה קורה לו, שכל פעם שזה קורה לו והוא מתעצבן מיד שינסה להבין למה זה קרה באותו רגע, ממש כשהוא עדיין מרגיש את התסכול.

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

Leave a Reply