המהות הראשונה \ תחושת הנצח \ מהות השלמות

המהות הראשונה \ תחושת הנצח \ מהות השלמות

ואם יבחן האדם את העלם הזה, יתגלו בפניו צורות ותבניות רבות, ולכל צורה – מהות. כי מעצם היותה צורה, מוגדרת היא באמצעות גבולותיה ביחס להיפוכה המוחלט. וכל צורה נפרדת, נתפסת ביחס להפך המוחלט שלה, אך כאשר מדברים על הצורה הראשונה, אין למה להשוותה, כי היא אינה דמה לדבר. והמחפש – נתקל בדרכו בצורות שונות, ובלב החיפוש – ישנו רצון אחד, לא מוגדר, שמניע את האדם לכיוון הלא מוכר, הלא ידוע.

 

והחיפוש הוא פנימי, ובמהלך המסע צובר האדם כוחות רבים שהם צורות של הכוח האחד, שהוא כח האמת והחיות הנצחית. כי בכל נקודה במציאות בהעולם הזה כלל, ישנו זכר בראשית. וזה שיודע את האמת, רואה בבחינת השגה שהכל אחד באמת.

 

יש מדענים, פסיכולוגים וחוקרי מוח וחלימה רבים שטענו כי הדברים שאנו רואים בחלום, הם שיקוף \ פרי של העולם הלא מודע שלנו, שמנסה לקבל ביטוי פה בעולם הזה בזמן שאנו חולמים. וכפי שלכל דבר בחלום יש משמעות נוספת מעבר למה שנראה על פני השטח, ככה גם בהעולם הזה, בזמן ערות.

 

נאמר שלתנ”ך המון רבדים, ושמה שנראה לנו כמקרים וסיטואציות יום יומיות שמתוארות בפסוקים הם למעשה רק קוד, רק צופן שמרמז על משמעות גבוהה יותר, ורק מצד האמת – ניתן לראות כיצד.

 

ונאמר שאפילו עכשיו, כל מה שקורה, זה עדיין פסוקי התנך, שכבר היו כתובים מאז מתמיד, ויהיו כתובים לנצח נצחי נצחים. כל רגע היה קיים מאז ומתמיד והוא יהיה קיים לנצח בפני עצמו בשלמות הנצחית.

 

כי הנצח עצמו הוא השלמות, והשלמות היא הנצח. משחק יפייפה של אהבה, גורל חיות ומוות. האדם אינו יודע את גורלו, נאמר שהכל קבוע והרשות נתונה, מדוע? מכיוון שכל הסיטואציות כולן בגדר העלם הזה כבר נבראו מראש, והן רק מתקיימות כרגע ומקבלות חיות על ידי התודעה האלוקית של הישות שבראה אותן.

 

וכל הסיטואציות בגדר העלם הזה הן בבחינת ראה ולמד, כל אדם הוא רשות, ההתנהגות של אחד בכל רגע נקבעת על ידי פרמטרים רבים, ההתנהגות של בני האדם, והדברים עצמם ברובם שקורים הם תוצאה של חוקי הטבע שמקבלים ביטוי על ציר זמן חלל בתודעה.

 

רק במקרים מסוימים מצד התודעה יש התעוררות של התודעה בחומר (ערבוב של כל החושים) חוויה של קדושה ושל הכח הנצחי המחיה, וכח של הוקרת תודה עמוקה ונצחית, שנבעת מתוך רכישת עשר ספירות.

 

חשוב להדגיש כי העבדה כבר מתרחשת, העלם הזה הוא התיקון עצמו, כלומר כל הרגע הוא כבר בשלמות, זאת אומרת שהוא גם עצוב והוא גם שמח, הוא גם לבן והוא גם שחור.

 

למה? כי בלי הלבן לא היינו יכולים לראות את השחור וההפך. זה תקף לגבי כל ההפכים היחסיים. השלמות עצמה מרמזת על כך, שהשלם הוא לא שני החלקים עצמם, אלא הצורה שנוצרת בעקבות ההבנה ששניהם אחד, והחיבור בינהם, שלמעשה איננו צריך להתבצע כלל, כי הצורה איננה נפרדת מהמהות מלכתחילה.

 

נסו עכשיו לעשות תרגיל, התמקדו באובייקט אחד בחלל, לאחר מכן נסו לראות איפה נגמר שדה הראיה שלכם, האם יש צורה או צבע לחלל שנמצא איפה שנגמר שדה הראיה שלכם, לדוגמא האם שדה הראיה עצמו עגול, מרובע אליפסה וכו..

 

עכשיו נסו להתמקד בחלל הריק ביניכם לביין האובייקט שבחרתם. האם החלל הריק שמקיף את המקום שבו נגמר שדה הראיה שלכם זהה לחלל הריק שנמצא ביניכם לבין האובייקט שאתם חווים?

 

נסו לתרגל את זה שוב ולהרהר רגע לגבי האמת שבדבר. מהות איננה נפרדת מצורה, וזו כל האמת. הכל אחד, והאחדות הזו, ברב הד יפיה, איננה מבטלת את הנפרדות, כי השלמות האמיתית היא החיבור בין ההפכים, זאת אומרת שמצד האמת הכל גם אחד והכל גם לא אחד, וגם אין הבדל אם הכל אחד או הכל לא אחד וגם יש הבדל אם הכל אחד או הכל לא אחד, וגם אין הבדל אם יש הבדל או אין הבדל..

 

זאת הדרך “לתרגם” במילים איזה שהוא תהליך שכלי שהאדם צריך לעבור, מדובר במשהו בלתי נפרד מההתפתחות הכללית שעובר העובר מרגע לידתו עד מותו כזקן. ההתפתחות שהאדם עובר קשורה ומקושרת תמיד בעבודה הראשונית והיא שצורה איננה נפרדת ממהות, זה מתורגם בתפיסה שלנו כ”כמה האדם חווה שיש הבדל בין דבר להפך שלו”

 

יש אנשים שממש קל לראות עליהם, מההוויה שלהם עצמה, עד כמה בתפיסה שלהם הם מבדילים בין דבר להיפוכו, וזה נמדד על ידי תכנת הרצינות שבאדם.

 

ואמיתות אלו כמובן מרמזות לנו על אמת גדולה יותר, ברגעים מסוימים, נראה כאילו אנו רואים את התמונה המלאה, אך מצד האמת, האדם צריך בכל רגע לבחור באמת, אף פעם, או לנצח, וזו היא השלמות שבחיים, שבקיום ונצח, וזה הוא הדבר שמקיים את הזמן עצמו ואת עלם העשיה כולו לכל צורותיו הרבות.

 

המשך יבוא//

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

×