>> המציאות קוראת לאנשים להתעורר \ הסיבה לכל רגע \ מציאות פנימית

>> המציאות קוראת לאנשים להתעורר \ הסיבה לכל רגע \ מציאות פנימית

העולם הסובב אותנו, מכיל בלב כל דבר שעור, שהוא ביטוי של מידה מסוימת בישות הנצחית \ האין סופית.. כל דבר שקשה לאדם לבצע ושהוא מרגיש שזה חוסם אותו זה בעצם סוג של הדחקה \ תוצאה של הדחקה.


כשאנחנו לומדים על העולם הזה אנחנו מבינים אותו על פני השטח, לא מלמדים את האדם את העולם הפנימי שמרכיב ומאחד את כל החתיכות הנפרדות.


ההדחקה של האדם זה תוצאה של זה שהוא לא כנה עם עצמו, הוא מעלים עין, הוא איננו מסוגל להכיל רגשית את השכל שלו ולכן הוא בורח ממנו, הרגש שלו מנסה להימנע מהשכל \ מצורת החשיבה של האדם.


במגביל השכל של האדם שונא את הרגש, בגלל שהוא לא יכול לשלוט בו, והוא מנסה למצוא דרכים להתעלות מעל השכל, ולשלוט בתחושת הטוב, להגיע למצב של שליטה אמיתית.


הסיטואציה שכל אחד חווה מבחוץ בכל רגע היא שיקוף של ממש של החוויה הפנימית שלו באותו רגע, המטרה של המציאות היא לאחד בין דברים, ליצור שלמות.


הדברים כפי שהם קורים, הם ביטוי של דרך מסוימת שבה הדברים קיימים במובנים של אין סוף, הפתרון שהמציאות רוצה להציע לאדם לסבל שלו היא השלמות.


המציאות מנסה לאחד בין אנשים, המציאות מנסה לתת לנו את הבחירה החופשית האולטימטיבית, ובשל כך היא לא רוצה להתערב לנו בתחושת הטוב, זו הסיבה שבמציאות יש סבל.


תחושת הסבל עוזרת לאדם לגלות את השלמות, בדיוק כמו תחושת הטוב והעונג.. הסבל האמיתי מתחיל כשהאדם מדחיק משהו, כשהוא לא מחובר עד הסוף לעצמו באמת.


ההדחקה של האדם בסוף הופכת לתכונות אופי מסוימות שהאדם מבטא בהתנהגות שלו כלפי עצמו וכלפי אחרים, תכונות האופי האלו קיימות כרשת מסוימת בתודעה שגם היא בקנה מידה גלובלי עוברת שדרוג ו”שינוי”..


הרשת הזו היא חלק מסוים מהדרך שבה עובדת התודעה, מהדרך שבה עובדים הדברים מחוץ למקום ולזמן, בכדי לאפשר את החוויה שאנו קוראים לה חיי היום-יום בכדור הארץ.


הקורונה נועדה בכדי לעזור לרשת באופן כללי לעבור שיפור \ שינוי מסוים לטובה באמת, אבל העניין הוא שלכל דבר יש מחיר. האדם הממוצע לא נהנה מהמצב בעולם שבו התפרץ הנגיף.


הדברים קורים ומשפיעים על המציאות בקנה מידה מאוחד, ככה שהאדם הפרטי לא תמיד שם לב לסיבות של הדברים בקנה מידה גלובלי (כלל-אנושי)..


האדם יכול באמצעות האמונה שלו להתחבר לרבדים באין סוף, ולהרגיש את הישות שלו מתאחדת עם הישות של התודעה העצמה, חוק הטבע הראשון ..


עצם זה שהאדם חולם חלומות בלילה זה כבר פותח לאדם פה הבנה של בין-מימדיות של דברים בקנה מידה של אין סוף, כי הוא מבין שיש עוד מימדים שבהם הדברים קורים ושיש רשת מסוימת שהיא על מימדית שהיא עצמה משתפרת ומשתנה בתוך הדבר הזה שאנו קוראים לו האין סוף.


האדם יכול להגיע לחוויה שהוא הישות העל מימדית שמקיימת את החלום שבו הוא נמצא \ שחולמת אותו, זה למה ישנם אנשים שחוו חוויות רוחניות ותיארו מצב שבו הם חוו חוויה שכאילו מישהו חולם אותם \ כאילו הכל קורה להם לבד בלי שהם יצטרכו לעשות משהו. זה נקרא שחרור אמיתי.


ברגע שהאדם מגיע לחוויה שלו בתור אותה יישות, הוא מאבד את הזהות העצמית שלו, אין לו יותר “אני”, וישנו מקום מסוים בהוויה של האדם שמתנגד לכך שזה יקרה, ורואה זאת כדבר הכי מצער שיכול לקרות לאדם.


האדם נמנע מלאבד את עצמו באמת, הוא נמנע מלאפשר לזהות שלו “לשנות מצב צבירה” והוויה שלו נוקשה ולא מאפשרת תנועה פנימית של שינוי, המציאות החיצונית מפעילה את האדם בצורות מסוימות שגורמות למציאות הפנימית שלו להשתנות, ולדברים במציאות הפנימית שלו להתקרב לתכלית שהאדם כל כך רוצה להשיג.


האדם מפחד לאבד שליטה באמת, ובגלל זה הוא חווה חוויה שבה הוא לא באמת חווה את מה שהוא רוצה לחוות ברגע הזה, למרות שהרגע הזה הוא אוצר, והוא המרחב שבו הכל אפשר.. והאדם לא חווה את החוויה הזו כיוון שהוא מסרב לאפשר לעצמו להכיל את עצמו באמת ואת הרגשות שהוא ירגיש כשהוא יתמודד עם הפחדים שלו.


האדם לא יודע שישנם חלקים מסוימים באישיות שלו שמחכים להתגלות, שהם התוצאה של ההתמודדות עם אותם פחדים, ושהם בדיוק מה שהאדם צריך באותו רגע בשביל להרגיש שהוא יותר אוהב את עצמו = מחובר לעצמו = מחובר למציאות = מחובר לתחושת השלמות והטוב..


המציאות מנסה ללמד את האדם לאהוב באמת, האדם בעומק הוויתו רוצה באמת לחוות את החוויה של האהבה השלמה. האהבה השלמה = השלמות של אחדות ההפכים.


אהבה = חיבור. חיבור זה אומר שיש שני דברים שמתחברים \ מתאחדים. לאהוב באמת = לחוות חיבור אמיתי בין הפכים \ חוויה מקורית של אי הבדלה.


העניין הוא שאם האדם היה נצמד לאמת שלו תמיד הוא מעולם לא היה מגיע למצב שהוא סובל מראש, הדברים מסתבכים ונראה לאדם שהוא סובל ושהוא נמצא בסיוט ער ברגע שהוא מתנתק מנקודת האמת שלו, זה הכל תוצאה של זה.


למה האדם מתנתק מהאמת שלו? כי משהו גרם לו לחשוב שזה יהיה לו יותר טוב לשקר ולהימנע \ להעלים עין מדברים מסוימים, ובכך הוא בעצם גרם לעצמו להישאר מאחור \ יצר פער בין השכל לרגש.


המציאות עצמה היא נוסחא שמובילה את הדברים בכיוון הנכון באמת, המציאות תמיד נותנת לאדם את מה שהוא רוצה וצריך באמת. כי מה שהאדם באמת הכי רוצה זה את מה שהוא צריך, גם אם הוא לא יודע ולא חווה זאת ישירות.


גן עדן וגהנום זה רבדים בתודעה, זה מידות של כמה הרשת התודעתית מקורבת למידת האמת \ השקר. ככל שאנשים פה במציאות יותר יתקרבו לאמת אז המציאות תתקרב לחווית גן עדן אמיתית..

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

×