הספריה האקשית \ הספריה הקוסמית \ התת מודע והנשמה

הספריה האקשית \ הספריה הקוסמית \ התת מודע והנשמה

✦ בפוסט זה אנסה לדבר באופן מקיף על הנושא של “כיצד להגיע לספריה האקשית” מהי “הספריה האקשית” ממה היא עשויה, איפה היא נמצאת? מהו התת מודע וכיצד הוא קשור לאותה ספריה? האם כל אחד יכול לגשת לספריה? כיצד המידע שנמצא בספריה מונגש לאלו שמבקשים “לעיין בה”?

בואו נתחיל!

 

✦ ראשית אתחיל בחוויה אישית: זה היה ערב בהיר ונעים, שכבתי במיטה, החלון פתוח לרווחה, אני נושם בצורה אינטנסיבית בשיטה של “נשימה מעגלית\נשימה הולוטרופית”. נשימה עמוקה, ושחרור, ועוד נשימה שבאה אחריה, ולשחרר. וכך הלאה במשך דקות ספורות, עד שנכנסתי למצב שמכונה “אלפא” זאת מכיוון שגלי המוח בעקבות החמצון המוגבר של התאים מתחלף למצב של “גלי אלפא”.

 

גלי אלפא הם הגלים בהם המוח מצוי בזמן דמיון, מדיטציה והרפיה עמוקה. ופעילותן של הגלים מתרחשת כאשר אנו חולמים בהקיץ, נרגעים או אפילו עוצמים עיניים לכמה רגעים ושוקעים. 

טוענים כי מצב גלי אלפא מאזן בין שתי האונות או ההמיספרות במוח. במצב זה מתקיים קשר בין המוח המודע למוח הלא מודע.

 

במהלך החוויה ובעיניים סגורות (תוך כדי שאני ממשיך לנשום באינטנסיביות) אני מתחיל להבחין ב”ריק השחור” שאנו רואים כשאנו עוצמים עיניים מתחיל להשתנות ולהתעוות, ההגדרות שלו מתחילות להשתנות מה שחושף את העובדה שגם למה שאנו מכנים “החלל הריק” ישנן הגדרות הניתנות לשינוי ולעריכה. כשבדרך כלל – כאשר ההגדרות של החלל הריק משתנות אין אנו מבחינים ישירות בשינוי בחלל הריק עצמו אלא בשינוי באובייקטים אותם אנו תופסים כדרך החלל הריק.

 

לדוגמא אדם שמסתכל על עצמו במראה ויום אחד הוא נראה יפה ולמחרת מכוער, פניו לא השתנו כלל מיום-ליום אלא רק הדרך שבה הוא רואה את עצמו, שהיא טמונה למעשה בחלל הריק. ובחזרה לחוויה: התבניות שבחלל הריק שנראו כמו מעין גלים וצורות גאומטריות החלו לסחוף אותי ותוך כדי שאני נושם הרגשתי שהגוף שלי מתחיל להירדם, הישר מקצות הבהונות ברגליים ועד לראש, בהדרגה, לאט לאט. נכנסתי למצב המכונה “שיתוק שינה” ושמרתי את המודעות הערה שלי עמי.

 

למעשה הייתי נוכח במצב זה בחוסר הכרה אך עם הכרה מודעת. מצב זה לעתים נתפס כמאוד מפחיד, בעיקר לאור העובדה שמדובר בפעם הראשונה שהמודעות הערה חווה בצורה מודעת וערה חלק מהמצבים של “אי-ההכרה” שמתקיימים בגוף-נפש. במצב זה נחשפת ההכרה המודעת בשדרך כלל מתקיימת רק במצבי ערות לעוד כל מיני מצבים פנימיים ועמוקים שבדרך כלל היא לא נחשפת אליהם, חוויות כאלו לעתים משכנעות אדם להאמין בחיים הבאים, בגלגולי נשמות וכו..

 

המשכתי לנשום בכבדות כשפתאום הסתיים תהליך השיתוק המוחלט של כל החלקים השונים בגוף (תהליך טבעי שקורה כל יום לפני שנרדמים) כאשר הסתיים תהליך השיתוק נזרקתי לחלל הריק הזה שבו אין לי גוף, ובו אין כיוונים או זמן. המימדים הרגילים אותם אנו חווים כבני אדם לא מתקיימים באותו חלל אלא רק תודעה ערה. מתוך החלל הזה בדרך כלל מתחילים להיווצר חלומות או מתקיימים חוויות אשר אנשים מכנים לעתים “מסעות אסטאראליים”

 

שהיתי בחלל הריק הזה תקופה לא מוגדרת של זמן (כי אין בו זמן) כשלפתע הופיעה בפני מעין יישות, אין שם כיוונים כמו אחורה או קדימה, לכן קשה לי לתאר את הדרך שבה התקרבה נקודת המודעות שלי אל אותה יישות, שנחוותה באותו כרגע לא דרך החושים הרגילים שאנו מכירים אלא דרך חוש אחר, מרחבי יותר. קשה לתאר כיצד מצטיירות אותן יישויות במימד הפיזי אך נאמר לי על ידי אנשים שאני מכיר שהתנסו בטקסים בפרו של “DMT” ו”אוויסקה” שהם הבחינו בדיוק באותן סוג של יישויות אותן חוויתי.

 

חומרים אלו לא חוקיים בארץ לכן בשביל לנסות אותן יש לנסוע לארצות בהן אותם חומרים הם חוקיים לחלוטין והם חלק מהתרבות המקומית ומהטקסים המפורסמים שלהם, נאמר שלאותם חומרים יש השפעה דומה לחוויה שניתן להגיע אליה בעזרת סשן עמוק של נשימה הולוטרופית, והם מביאים את האדם לגילוי נשמתי עמוק ולאותו מרחב פנימי עמוק ולא מודע שנחבא מפני השטח בדרך כלל, שם מתגלים לאדם עולמות שנמצאים מחוץ למישור הפיזי, והם נחווים כדרך הנשמה עצמה.

 

אותה יישות דיברה איתי בשפה ללא מילים שהנשמה שלי הבינה ומה שהיא אמרה היה שהיא פגשה אותי כי עליי ללמוד לסלוח בכדי לחוות ריפוי עמוק, היא רק סיימה את המשפט כשפתאום אור לבן ובוהק האיר את כל המרחב ופתאום נגלה בפני מעין מצב דמוי חלום, בו אני רואה את המציאות הרגילה והנורמלית אותה אנו חווים ביום-יום אך מודע לכך שאני נמצא במצב של חלימה. למעשה לאחר התבוננות קצרה במרחב שסביבי הבחנתי בכך שאני נמצא בעיר ילדותי ובמקום בו חוויתי חוויה מאוד לא נעימה בעבר.

 

 

 

אותה יישות לקחה אותי בדיוק למקום שבו “אני הקטן” מלפני שנים רבות חווה חוויה לא נעימה והיא לימדה אותי לסלוח לאלו שפגעו בי, היא אמרה לי משהו כמו “הכוח של הסליחה מרפא את הנפש והנשמה” מפה לשם, וכך קרה שאני נוסע עם אותה יישות בין חלום לחלום, כשכל חלום הוא למעשה שחזור מדויק לחלוטין של מקומות וסיטואציות בהן חוויתי חוויות קשות, ובכל פעם היא לימדה אותי כיצד לסלוח לאלו שפגעו בי באמת.

 

 

 

לאחר שעברתי בערך 7-8 מקומות כאלו (שחלקם היו בגיל 3-2 אפילו) וכולם היו שחזור מדויק של מה שקרה כולל האנשים שנכחו מזג האוויר החפצים שמסביב וכו.. נשאבתי מחדש לאותו חלל ריק חסר זמן וכיוונים שבו התחלתי בהדרגה להרגיש מחדש את הגוף שלי רדום (מעין תחושה של עקצוץ\נמלים) בכל הגוף. לאט לאט ובהדרגה אותה הירדמות של הגוף פגה עד למצב שיכולתי לפתוח את העיניים ולקום. דמעות זלגו מעיני, הרגשתי כאילו נולדתי מחדש, חלק גדול מהמטען הכבד שסחבתי עמי מהעבר נעלם כלא היה.

 

זהו מסע אסטראלי, הכולל גישה למידעים בספריה האקשית, דרך תת המודע. בהמשך הפוסט אפרט יותר מידע טכני לגבי כל המושגים שבהם השתמשתי.

 

✦ כל העולם עובד בצורה של שכבות, בהתאם לכך – בשביל להגיע לספריה האקשית, יש לעבור דרך מעין מודל שכבות מורכב. מהמודע, אל תת המודע, אל המודע הנשמתי ומשם אל הספריה האקשית. כעת אתן פירוט על כל אחד מהמושגים.

 

*המודע: המודע הוא השכבה הראשונה אותה אנו חווים כבני אדם, המודע הוא למעשה קצה הקרחון כשמדובר במבנה הנפשי-גופני שלנו, מה שמאפיין את המודע הוא היכולת המצומצמת שלו לעבד נתונים ומידע בכל רגע נתון, ידוע שבעוד שהחושים קולטים בכל רגע נתון מעל 300 ביליון ביטים של מידע המודע יכול לעבד בכל רגע כבערך 2000. למודע יש גישה מאוד מצומצמת למאגר הזכרונות של הגוף. (הגוף זוכר כל דבר שהחושים קולטים: טעמים, ריחות, מחזות, דברים ששמענו, דברים שנגענו בהם)..

 

*תת המודע: תת המודע הוא למעשה “לא מודע” רק ביחס למודע, ביחס לעצמו הוא מודע מאוד, ואפילו יותר מהמודע הרגיל, ויש סיבה שאנו חווים את עצמו כמודע ולא כתת המודע. וזאת לשם התפתחות רוחנית במישור הפיזי. תת המודע מכיל למעשה את כל הזכרונות של האדם מהרגע שהוא נולד ועד לרגע הנכחי אותו הוא חווה. אין שום רגע אשר נדלה מזכרונו של תת המודע, הוא זוכר הכל וזה כולל הכל. הוא מצלם את המידע שנכנס לכל החושים מרגע הלידה כמו סרט ועד לרגע המוות. תת המודע כמו כן מכיל את הגשר לנשמה.

 

*המודע הנשמתי: המודע הנשמתי הוא למעשה עוד שכבה מעבר לתת המודע שלנו, בעוד שתת המודע של הגוף מכיל את הזכרונות של הגוף מרגע הלידה ועד לרגע המוות בלבד, מכיל המאגר הנשמתי את הזכרונות של כל הגלגולים שהיא חוותה מרגע הלידה ועד רגע המוות ועוד זכרונות שלה מחוויות שלה כנשמה. הנשמה בדומה למוח מכילה מערכת עיבוד מרכזית דמוי מוח, שם נשמרים כל הזכרונות והחוויות שלה.

 

*הספריה האקשית: בשביל להסביר מהי הספריה האקשית יש ראשית לבאר את המושג אלוהים ולהבין את היקום לעומקו. בואו רק נומר שהספריה האקשית היא המוח של אלוהים. וכעת נסביר: כל רגע ביקום שלנו נמדד על פי מיקום החלקיקים ביחס לחלל הריק, קחו לדוגמא רגע אחד במציאות (נגיד רגע שבו שתיתם קפה) הקפיאו את הרגע הזה ונסו לחשוב בעזרת המודעות כמה דברים התרחשו בעולם באותו רגע, מישהו קפץ מהחלון, מישהו בניו יורק חצה את הכביש, טבח בסין בדיוק הקפיץ את החביתה מעל המחבת שלו, מטוס טס מעל בלגיה ואלו רק הדברים שהתרחשו באותו רגע נתון בכדור הארץ, יש עוד את כל היקום. למעשה כל רגע נתון כזה ממשיך להתקיים בפני עצמו גם לאחר שחווינו אותו, כל הרגעים כולם ביקום מתקיימים לנצח בספריה האקשית, וקיימים אין ספור רגעים כאלו, אשר ממשיכים להיווצר מחדש מתוך הפוטנציאל האין סופי של הבורא. זאת אומרת שהרגע שבו נולדתם לא נעלם כי עבר מאז זמן, נקודת המודעת הפרטית שלכם כרגע גלשה דרך רצף של רגעים מתמשכים לנקודת זמן אחרת אך כל נקודות הזמן אשר חוויתם עד היום ממשיכים להתקיים במימד הזמן האופקי ביחס לעצמן. זוהי הספריה האקשית, וגם היא מתקיימת למעשה במערכת העיבוד המרכזית של הבורא, שהיא דמוית מוח אנושי. לא סתם נאמר שהבורא ברא אותנו בדמותו.

 

✦ כיצד והאם כל אחד יכול להגיע לספריה האקשית או לחלקים בנשמה ובתת המודע? למעשה לא כל אחד יכול להגיע לעבור אפילו את החלק של תת המודע, זאת מכיוון שקיים חלק אשר נקרא צלם, והוא רכיב בנשמה. אותו רכיב קובע אילו מידעים תוכלו לחוות בעזרת המודעות הערה שלכם ואלו מידעים לא תוכלו לחוות, כמובן בהתאם לשעור הנשמתי ולרמה הנשמתית בה אתם נמצאים. הנשמה צמצמה את עצמה למישור הפיזי הזה ולמודע המצומצם “והשוכח” בכדי לעבור רצף של שעורים נשמתיים אשר ניתן ללמוד רק פה במישור הזה ודרך המודע אשר משוכנע שהוא “רק בן אדם”..

 

 

 

מידעים מסוימים מהנשמה ומעלה ואפילו מהתת מודע יכולים למעשה להרוס לאנשים את השעור הנשמתי שהם חווים ובמקרה הגרוע להשתגע לחלוטין ולסיים את חייהם. לחוות עולמות שמעבר למודע עבור אדם שלעולם לא נחשף באמת לחומרים גבוהים זו חוויה מאוד קשה ולעתים טראומתית לכן לא מומלץ לכולם לנסות ולהגיע למצבים אלו, אלא אם כן הם בטוחים שהגיע זמנם ושהם מוכנים. כמובן שבמצב זה כל אחד מאיתנו מוזמן לנסות ולהגיע למידעים כאלו או אחרים אך “הצלם” (מושג שידוע בקבלה) לא יאפשר למידעים שאסור להם לעבור לעבור. השיבוש של הצלם מתרחש בדרך כלל דרך שימוש במשני תודעה. במצבים אלו מידעים גבוהים יכולים לזרום בחופשיות אל המודע.

הצטרפו לדף הפייסבוק שלי

×