>> הקושי שאנו חווים הוא התיקון שלנו \ תכונות אישיות ועל תכונותיו של הבורא \ ההבנה של הנצח ושל הקשר לבחירה לאהוב ..

>> הקושי שאנו חווים הוא התיקון שלנו \ תכונות אישיות ועל תכונותיו של הבורא \ ההבנה של הנצח ושל הקשר לבחירה לאהוב ..

האדם חווה ביום יום קשיים שמתבטאים בכל מיני מישורים, חשוב לדעת ולזכור שלמרות שהמילה קושי מצביעה על משהו שלעתים מקבל קונוטציה שלילית, הקושי הזה הוא למעשה הדרך של הבורא לעזור לנו להתקרב אל תכלית הבריאה..


כי אם נסתכל על כל קושי, נראה שכל קושי מכיל בתוכו תיקון מסוים, או ליתר דיוק שכלול של רובד מסוים בהכרה של האדם, שזה בעצם משנה את מבנה האני שלו ..


כולנו יודעים שבמהלך השנים, כשהתינוק גדל, והופך לילד, שהופך לנער, ואז לגבר ולבסוף לזקן, הוא עובר איזה שהוא תהליך התפתחות שהוא לא רק פיזיולוגי בלבד אלא הוא גם פנימי, והתהליך הפנימי שהאדם עובר, כולו בעצם בתוך ההכרה של האדם..


העניין הוא כזה: הבורא עצמו הוא עצם הטוב, חשוב לזכור, הטוב שהאדם מחפש הוא למעשה אקסיומה, הוא הטבע של המציאות עצמה, כלומר הוא נמצא בהכל והוא נמצא ממש מתחת לאף,


הרבה אנשים שואלים: איך זה יכול להיות, הרי יש מלחמות בעולם וקשיים וכו וכו..


אך יש סוד גדול, שתדעו לכם שכל האנושות כולה מנקודת מבט מסוימת יכולה להיתפס כסופר אורגניזם, המלחמות וכל מה שאנו חווים בעולם כמו אנשים רעבים וכו.. זה הכל שיקוף של התיקון שהסופר אורגניזם עצמו צריך לעבור..


והסופר אורגניזם הוא אנחנו למעשה, אבל יש לכל אחד תיקון פרטי משלו, וכשהאדם בוחר ללכת במסלול התיקון האישי שלו והוא בוחר להתבודד, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו, וכשהאדם בוחר להתמודד ולעבור את השעורים שהבריאה מספקת לו, על ידי כך הוא זוכה לשכלול של ההכרה עצמה,


מקור האישיות \ האני של האדם הוא בהכרה, באיך שהוא תופס את המציאות, ישנו רובד שבו ההכרה עצמה של האדם משפיעה על האופן שבו האטומים זזים בחומר, כלומר זה הוא הקשר בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. . .


הנוסחא לאושר היא שרצונו של האדם יתמלא, ובשביל שהאדם יוכל למלא את רצונו בצורה הטובה ביותר לשם כך הוא צריך להיות מי שהוא רוצה להיות, כי הנקודות הכי עמוקות ברצון של האדם דווקא לא נוגעות ללהשיג עוד בחיצוני, אלא בלהיות מי שהוא באמת רוצה להיות, ומעבר לכך החיצוני הוא תוצאה של מבנה התצורה הפנימי של ההכרה של האדם, כלומר הכוונה היא שהאישיות של האדם, היא זו שמנווטת את האדם במציאות, ומשפיעה על הצורה שבה הוא יכול להשיג את מבוקשו בכל מקרה.


אם לדוגמא, ניקח את הדבר הזה “תכונות אישיות” אנחנו נראה שהדבר הזה הוא למעשה דבר אלוקי, והוא לא דבר פיזי, אלא שהוא דבר הכרתי, הוא עשוי ממבנים הכרתיים, שזה משהו שאין לנו השגה בו מבחינת הידע המדעי המודרני בכלל..


באופן כללי המדע המקסימום שהוא יכול לעשות זה לראות את התנועה של המבנים החשמליים במוח, כלומר את הOUTPUT, את התוצאה של מה שהולך באמת בעולם הנפשי, מה שרואים כלפי חוץ זה לא מה שהולך בפנים, זה כמו שיסתכלו על החשמל של המחשב ולא על המסך ויגידו זה המחשב.. אבל זו לא התכלית של המחשב, זה רק החשמל שמאפשר לו לפעול.


תכונות אישיות זה משהו שהאדם צובר במהלך החיים, רוב התיקון של האדם הוא קשור לנושא הזה, ועל ידי כך שהאדם לומד להכיר את התכונות האלוקיות על ידי כך הוא זוכה להתקרבות לתכונות מסוימות כמו: תכונת נתינה, סלחנות, מנהיגות, שקדנות, שקט, משמעת עצמית, נאמנות, סקרנות, יצירתיות, עמידות וכושר ספיגה ועוד המון המון..


התכונות האלו שאנו לומדים להכיר פה זה סה”כ מה שנקרא DEMO, של התכונות שקיימות כחלק מהבורא, למעשה אנחנו לומדים להכיר פה ולהתחיל לחוות את התכונות האלו שקיימות אצל הבורא כמשהו רב מימדים ועצום בפער ענק ממה שאנו יכולים לדמיין…


על ידי כך שהאדם עובר את הנסיונות שלו זה בעצם מה שמקנה לו את התכונות האלו, וברגע שהאדם משיג את הנכונות הנ”ל על ידי כך הוא רוכש משהו חדש לחלוטין,


ישנן תכונות אישיות מאוד מורכבות שקיימות ברבדים שהרבה מעבר למציאות שאנו יכולים להבין, ותכונות אישיות אלו הן תוצאה של חיבור מאוד מאוד ייחודי ומדויק של תכונות אישיות אחרות, זה כמו שצורף, צורף תכשיטים, ככה גם תכונות אישיות שצורפים יחד אפשר ליצור דרכן משהו חדש לחלוטין, שאלו תכונות אישיות הרבה הרבה יותר מורכבות וייחודיות, שהן למעשה חלק מעצם הייחודיות של טוב שהבורא רוצה להעניק לנו.


כל זה מוביל את האדם להבנה הבסיסית, שרק ההתקרבות הפנימית שלו אל הנקודה שבה הוא בוחר באהבה – בכל סיטואציה הנקראית בדרכו, רק על ידי כך שהוא בוחר באהבה, על ידי כך הוא יכול לנצח…


וזה משהו מאוד עמוק, שלעתים קשה להבין תחילה או לתפוס אפילו בצורה נכונה, אבל למעשה – הבחירה באהבה בכל סיטואציה זו כמו אקסיומה שדרכה האדם יכול לעבור את כל השעורים שבדרכו,


לעתים נדרש הרבה הרבה כוח רצון, המון המון תושייה והמון המון אסרטיביות ורצון מתמיד בכדי לא להתייאש, אבל אל על האדם להתייאש אף פעם.


כי הייאוש הוא הכוח שמעוור את האדם, ולא מאפשר לו לראות ולקבל את הטוב הנצחי שהבורא רוצה להעניק לו..


שימו לב מה אני רושם כאן: “הטוב הנצחי”, כל אדם שיבין מיד בשכלו מה זה אומר טוב נצחי, ושזה מה שהוא עומד לקבל במתנה, מיד יחליט לבחור באהבה ולשנות דרכיו, ויבין שמה זה משנה כבר, ושאהבה תמיד מנצחת, ושישנו תדר שמשנה כל רגע שהמהות שלו היא האהבה המקודשת, שהיא הכוח שמחייה את המרחב של המקום והזמן עצמו..


בכדי להתקרב אל הבחירה התמידית באהבה על האדם תמיד להיות בעל כוח רצון לדעת את האמת, כי האמת מובילה את האדם אל הבחירה לאהוב, והאדם שלא מוותר ובאמצעות כוח הרצון שלו ממשיך להטיל ספק עד שיצא עשן לבן, הוא זה שיצליח לבסוף לבחור באהבה לתמיד.


בסופו של דבר ההשלכה של הבחירה הזו בחיי האדם, הם חיי גן עדן, שהם לא משהו כמו שלימדו אותנו, שזה איזה עולם אי שם בעננים עם מלאכים, אלא זה ממש מימד בתפיסה, בהכרה עצמה.. והאדם יכול לחוות את החיים שלו כגן עדן אמיתי ממש..


ההמלצה של פוסט זה היא לעסוק ולחקור את נושא ההתבודדות שעה ביום שבה מפרש האדם את שיחתו בינו לבין קונו.


יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע