הקשר בין חלום למציאות – החשיבות של זכירת חלומות בהקשר של התעוררות רוחנית.

הקשר בין חלום למציאות – החשיבות של זכירת חלומות בהקשר של התעוררות רוחנית.

הקשר בין חלום למציאות – החשיבות של זכירת חלומות בהקשר של התעוררות רוחנית.

הדבר הראשון שזוכר האדם כאשר הוא קם הוא החלום שחלם. היום אני עומד לדבר על החשיבות של זכירת החלום ועל הקשר שם הדבר לדבר שנקרא התעוררות רוחנית.

זה מה שקורה לכם כש”אתם ישנים”: אתם נמצאים בחוויה מציאותית לחלוטין, שכוללת אלמנטים של אני, חוויה חושית, גופנית, ופיזית מלאה. חוויה שבזמן שהיא נחווית היא מרגישה מציאותית וערה בדיוק כמו החוויה שאנו חווים בזמן ערות.

מרוב שהיא כזו מציאותית וערה, אין האדם מטיל ספק בעובדה שהוא ער וכתוצאה מכך הוא מניח באופן תמידי מאחורי כל דבר שהוא איננו ישן.

המצב הזה משותף גם לזמן שאנו מכנים זמן ערות, וגם לזמן שאנו מכנים זמן חלום. רוב האנשים טועים לחשוב שבזמן חלום בלבד אין לנו בחירה ואנו פועלים על מעין טייס אוטומטי, אך האמת היא שגם בזמן ערות אין לנו בחירה חופשית אמיתית אלא בכמה להיות מודעים, וברמת המודעות שלנו לאמת.

כי במציאות, ישנם שני מצבים: מצב של שחכה ומצב של ערות, והשכחה היא המקום שבו מזדהה האדם כל כך עם הנחת היסוד שהוא ער, וכתוצאה מכך, נוצרת הזדהות חזקה עם אני ותחושה ש”אני” בשליטה על הפעולה ש”אני” עושה וש”אני” הוא לא חלק מהרצף של הדברים שקורים בזרימה לוגית תהליכית של המציאות.

והסוד לכך טמון בכך שהמציאות היא אחת, וקשור הדבר לעובדה שכל הרגעים מתקיימים למעשה לנצח באותו רגע אחד שנקרא זמן, וזו היא סודה של האמת וסודו של הרגע הזה.

ובכדי להגיע לאמת יש להגיע למצב שהתודעה מתעוררת בחומר. ובחלום במצב שינה כש”התודעה מתעוררת בחומר” אז למעשה מה שקורה הוא שתודעה(מודעות ערה לאמת שאני חולם) מתעוררת במקביל לחומר שהוא עולם תודעתי שנוצר בתודעתו של האדם.

ומצב זה נקרא בזמן חלום “חלום צלול” ובזמן עירות “שיתוק שינה” והמציאות היא אחת, אך הרבדים התודעתיים בה רבים. והגעה אל האמת = התעוררות התודעה בחומר.

הבנה ש”אני” בתור הבורא יוצר את מה שקורה עכשיו וצופה בתודעה העצמית הנפרדת שלו בעצמו מבפנים. (מתקשר למשפט: אין עוד מלבדו)

ובכדי להגיע לכך יש להטיל ספק האדם עד שיגיע למצב שתתעורר תודעתו בחומר המציאות שהוא חווה כ”זמן” ערות. ולמעשה מצב זה יהיה זהה עבור האדם למצב של “חלום צלול”.

כלומר, האדם צריך להגיע בצורה ישירה לחוויה שההזדהות שלו עם “אני” בתור תודעה = לסבל. למעשה מדובר במושגים נרדפים. ולהבין שבמציאות יש רק אמת אחת, והיא האמת של “אין אמת” / “אין שאלה” ובמצב הזה אין לאדם יותר שאלה כי אין עוד דבר שהוא “אינו יודע” / “צריך לשאול” בכדי להיות יותר מודע “מודעות = חוסר באי ידיעה לגבי האמת על הימצאות המציאות ותחושת האני באופן כללי.

וכל המציאות היא תהליך אחד, ולכן ישנה רק אמת אחת, בבודהיזם טוענים שאין דבר שהוא איננו חלק מתהליך כלומר אין דבר שיש לו קיום עצמאי נפרד וקבוע. מלבד התודעה.
וכתוצאה מכך: לא משנה איזה תהליך במציאות יחקור האדם הוא בסופו של דבר יגיע לגורם הראשון של כל התהליכים במציאות האחת.

ולכן פיתוח השכל = הגעה אל האמת. כי במציאות השכל=אמת ולמעשה מדובר במילים נרדפות. וככל שיש לאדם יותר שכל הוא מסוגל לנתח יותר תהליכים שבעקבותם מתרחש דבר נתון במציאות. וכל היכולות השכליות כולל יכולות חישוב והבנה קשורות ביכולת ניתוח תהליכים.

ודבר זה קשור למציאות האחת ולאמת האחת שבה הכל הוא תהליך אחד אין סופי. ואם יצליח האדם לקחת תהליך אחד ולנתח אותו עד הסוף הוא בסופו של דבר יגיע לאמת שאין שאלה.

אין שאלה=אין אני. (אין הזדהות עם קולקציה של פעולות רגשות וחומר שמתקשרים / מהווים את המילה אני.)

ובכדי להגיע לאמת האחת אין דבר האדם שצריך לעשות מלבד הימנעות מהשקר (הדחקה). ואדם בחייו נתקל בהרבה הדחקות שרובן מסתכמות בכך שהוא מסתיר מעצמו את הרגשות הלא נעימים שלו וכתוצאה מכך הוא נמנע גם מהרגשות החיוביים שלו.

אך ההדחקה הכי גדולה היא ההדחקה של האמת, וההיזכרות באמת היא המוביל לדבר הנקרא התעוררות רוחנית. והדבר דומה להבנה בחלום שאתה חולם, כי בחלום כפי שכבר הסברתי חווית המציאות עצמה וחווית האני זהות לחווית המציאות בזמן ערות, אלא רק שהתודעה בזמן חלום איננה מזוהה עם האני ולכן היא לא מודעת לדבר אלא לשום דבר.

והחוויה של הגילוי בזמן חלום שאתה חולם שווה לגילוי של לגלות בזמן שאתה ער שאתה חולם. כי עד הרגע שבו גילה האדם בחלום שהוא חולם הוא חווה את המציאות בדיוק כמו שאנו חווים אותה עכשיו בזמן ערות.

ורוב האנשים שטוענים שאין להם חלומות טועים כי למעשה כולם חולמים ברמת העיקרון, וניתן להוכיח זאת מדעית. אך ישנם אנשים מסוימים שישנם זוכרים חלומות וישנם כאלה שאינם.

ואלו שזוכרים חלומות, נמצאים במודעות יותר גבוהה לעובדה שהם חולמים, וככל שמתחזקת המודעות של האדם בזמן חלום לעובדה שהוא חולם = התקרבות שלו לאמת בזמן חלום בזמן שהוא חושב שהוא ער.

והרגע שבו מגלה האדם שהוא בחלום בזמן שינה שווה באופן הפעולה לדרך שבה מתרחשת התעוררות רוחנית. אך ישנו הבדל מהותי והוא ההתעוררות בזמן שאנו מכנים זמן ערות הוא שער לאמת המוחלטת של המציאות, שהיא למעשה מבחן.

מי שמרגיש לו נכון ללמוד כיצד לזכור חלומות במלואם / להגיע למצב של חלום צלול (שהוא חוויה מוכחת מדעית שבה מגיע האדם בזמן החלום להכרה מלאה לעובדה שהוא חולם ולשליטה מלאה על האני בזמן החלום ועל הסביבה בזמן החלום.) מוזמן ליצור קשר בהודעה פרטית.

מדובר בחוויה מרתקת מרגשת ועוצמתית, חוויה של ריפוי תוך כדי גילוי וחיבור לתת מודע ולחלקים במציאות שאנו לא מודעים להם.

זכויות: גופל אור – אחדות ©

×