>>הרגש המודחק עומד לעלות \ על בריחה מעצמנו וכאבים פיזיים או מחלות ממקור נפשי וללא ממצא רפואי \ על בריאת מציאות באמצעות הדיבור (אברא כדברא) ועל התקופה המיוחדת שבה אנו נמצאים

>>הרגש המודחק עומד לעלות \ על בריחה מעצמנו וכאבים פיזיים או מחלות ממקור נפשי וללא ממצא רפואי \ על בריאת מציאות באמצעות הדיבור (אברא כדברא) ועל התקופה המיוחדת שבה אנו נמצאים

אלו אחד מהפוסטים שאני קמתי משינה במיוחד באמצע הלילה כדי לכתוב מתוך תחושה עוצמתית שקראה לי לחלוק את המידע הזה מתוך תחושה של שליחות ורצון כביר שהאמת תצא לאור.


כרגע – התחושות הרעות שאתם מרגישים מגיעות מאלמנט במציאות שנקרא הסתרה, שזה כמו לדוגמא גולם שבזמן ההתפתחות הוא מוסתר עד שהוא יוצא ורואים פרפר.


הכמיהה הגדולה ביותר שלכם כרגע היא לשוב ולהתחבר עם הרגשות שלכם – טובים או רעים, הסיבה למרחק העצום מהרגש היא מה שנקרא “אחד בפה אחד בלב”


יש מושג שנקרא “אברא כדברא” ובעצם כשהעולם נברא בעזרת כוחות רוחניים שונים, נושג המושג שנקרא רצון, שהוא כלי הניווט שלנו באין סוף, שדרכו אנו אמורים לקבל את ההטבה האלוקית שלשמה נברא העולם.


כשהאדם לא כנה עם עצמו ב100% באחד מהמישורים של עשיה או דיבור, הוא יוצר במציאות אפקט שנקרא עיכוב \ דיאוטומטציה


עיכוב = האדם מעכב את הרצון האמיתי שלו מלקרות, האדם מעכב את התחושה הטובה ביותר שהוא יכל ויכול אי פעם להרגיש במימד הזה מלהגיע אליו – והיא קרובה אלינו מתמיד בעת זו.


דיאוטומטציה = האדם מבטל את הפעולה שהדברים קורים מעצמם, שזו בעצם מהות השחרור, החופש והזרימה.. הפעולה של האוטומטציה כן מתרחשת כשהאדם עושה מה שהוא כן רוצה באמת.


כשהאדם עושה ואומר את מה שהוא מרגיש באמת – גם אם זה קשה ונראה לו כמעט בלתי אפשרי זה יותר מאפשרי והבורא יצר מסלול עבורו במציאות שהוא כובש את ייצרו ומתגבר על הפחד שלו ומתקרב למהותו הפנימית.


כל הכאבים שאתם חווים, פיברומיאלגיה, מחלות ללא מוצא ועוד, כל אלו הם תוצאה של רגשות עמוקים ביותר שנמצאים מתחת לפני השטח שמבקשים כל כך לזרום החוצה כמו מים,


אם מים זה רגש, כרגע אנחנו כבר לא נמצאים לא בים ולא בבריכה, אנחנו נמצאים בתעלה עגולה בשיפוע שיורד למטה ב60 מעלות כמו מגלשה שאנחנו מתגלשים למטה והמים רודפים אחרינו ככה שאין לא דרך לטפס למעלה ולא דרך להימלט מהמים, זה המצב שכרגע העולם בכללותו נמצא בו,


יש להבין זאת טוב, כי העולם שבו אנו נמצאים לא נועד אלא בשבלינו, בשביל שרצוננו העמוק ביותר יתמלא, ושנוכל להרגיש בעוצמות שמעולם לא הכרנו,


כל הדברים המוזרים שקורים לאחרונה בעולם הם העולם שמנסה לקרב ולאחד את כל השברים והחתיכות שאנחנו פיזרנו – והשלמות איננה רחוקה מאיתנו כלל!


אני קורא לכם ומפציר בכם – תתחילו לפעול למען ההגשמה של הרצונות העמוקים ביותר שלכם שדורשים אומץ, הפחד שאתם מרגישים שמפריד ביניכם לבין מה שאתם באמת רוצים הוא בכלל אחד הדברים הכי טובים


והוא למעשה כלי שהבורא ברא שבעצם עובד כמו משאבה, שמקרבת ביניכם לבין הרצון שלכם, על ידי צמצום של הפער בין האדם לבין הרגשות שלו בכל עת…


אין שום עניין של להיפטר מהפחד או לקחת כל מיני כדורים כדי לברוח מהפחד ההפך – אך ורק מי שעומד להתחיל להבין שהבריאה אין סופית והמתנה שהבורא רוצה לעניק לו היא לא פחות ולא יותר מהתאמה מושלמת של הרצון האין סופי שלו למציאות האין סופית שהוא ברא, יזכה בזמן הקרוב לעליית מדרגה.


האדם צריך לפעול להשגת רצונו בשני מישורים, הדיבור (אברא כדברא), העשיה (הגוף והמיקום שלו בחיים). שאר הדברים ייסתדרו את העצמם, ברגע שהאדם יעשה את מה שהוא באמת רוצה, ומתוך כך הדברים ישובו על כנם והרגשות שהאדם הסתיר כל כך הרבה זמן יתחילו לעלות,


במצב הזה של ההסתרה, זה אפילו בלתי אפשר לדמיין במצבי הכרה רגילים את כמות האושר והשחרור העצומה שממתינה מעבר לפינה, לאלו מאיתנו שיסכימו להתמסר לתהליך זה, שההימנעות ממנו היא בלתי אפשרית בשלב זה של הקיום האנושי שלנו – אלא ניתנת רק דחייתו למועד אחר..


בחלום של האדם בלילה לדוגמא, פועל האלמנט שנקרא אברא כדברא, וממש לאלמנט הזה יש עוצמה, כי ככל שהאדם יותר קרוב ללב החלום ול”פיק” של החלום ככה המציאות שלו תיברא על ידי הדמיון \ החשיבה שלו בצורה יותר ישירה, וככל שהאדם יתקרב לסוף החלום היכולת שלו לברוא מציאות מהמחשבה תפחת,


זה דומה לזה שמתארים בשימוש במשני תודעה כאלו ואחרים פיק, לא הרבה מבינים שמה שהם בעצם עושים זה נכנסים למצב DEMO של החלום שהם חולמים בלילה כשהם ערים ומשחקים עם כל מיני היביטים שקשורים לאופן שבו הרצון שלהם בורא מציאות – בראש ובראשונה


ככל שהאדם קרוב יותר לפיק של החלום, כך המחשבה שלו תוביל אותו למציאות שבה הוא רוצה להיות – מתוך השלל האין סופי של המציאות שכבר קיימות וממתינות כאן עבורנו.


ההתפתחות וההתקרבות האישית של כל אחד לרצונו, תוביל אותו למה שנקרא “פיק ער”, גם בזמן ערות – פה במציאות שאנו מכירים – יש פיק.. כן כן בהחל יש פיק, והוא מגיע כאשר האדם חווה איחוד טוטאלי עם הרצון העמוק שלו,


שימו לב שפה לא מדובר בפיק מהסוג שעולה ויורד, אלא בממש בחוויה טרנספורמטיבית של האני של האדם, שלאחריה יתבצע מעבר של ממש לדרגה הכרתית חדשה שמאופיינת במשהו שנקרא “זרם”


ולמה זרם? כי הדבר שהאדם הכי רוצה, זה שרצונו העמוק ביותר ייתמלא, כי רק במצב הזה הרגשות שהאדם הדחיק במשך כל כך הרבה זמן שמכבידות על הגוף ויוצרות לא רק תחושות עמוקות של צער, ניתוק ובלבול, אלא גם כאבים של ממש בגוף ואף מחלישות את המערכת החיסונית של הגוף עצמו ויוצרות בגוף מחלות של ממש


במצב של הזרם הרגשות של האדם נמצאים במצב של זרם, והזרם זורם – כל הסבל כולו של האדם נובע מדבר אחד, וזה מכך שהרגשות שלו לא במצב של זרם, שההפך מהמצב זה – זה הדחקה רגשית..


אין שום בעיה בלהרגיש רגשות רעים בעוצמות גבוהות – להפך, הדבר שאותו אתם כל כך מחפשים טמון ביכולת להרגיש בעוצמות גבוהות,


התחילו לפעול למען הגשמת רצונכם כעת – אל תחכו ואתם תראו את ההשפעה העצומה שיש לעניין על החיים שלכם, קודם כל במישור המילולי


אתם כועסים על מישהו – תאמרו לו

אתם מרגישים משהו כלפי מישהו ורוצים לאמר – תאמרו לו

אתם מאוכזבים ממישהו – תאמרו לו


אל תעצרו שום דבר בתוככם שכל כך בוער בכך שהרגש שלכם כל כך מבקש וזקוק לו, כי על ידי זה שהאדם לא עושה את מה שהוא באמת רוצה ומרגיש ובוער בו –


על ידי כך הוא בעצם יוצר במציאות תהליך של עיכוב הכניסה של האור לכלי, ולא מדובר רק על הגאולה הפרטית של כל אחד מאיתנו אלא על הגאולה הכללית שלנו כסופר אורגניזם אחד חי ונושם – כל האנושות כולה.


כי למה הדבר דומה? למכונה שיש לה סט מסוים של פעולות שהיא צריכה לפעול בהן שכך הגדיר הטכנאי, ודמיינו מה היה קורה אם המכונה היתה מחליטה על דעת עצמה לא לעשות פעולה מסוימת כי היא מפחדת?


זה היה גורם לקריסת המערכת לא רק של המכונה עצמה אלא לקרסה של כל המפעל שהיא נמצאת בו לטווח הארוך,


הבעיה היא שאנשים לא רואים שכולנו רקמה אחת וכולנו כבר מחוברים ברמה הכי עמוקה שיש, כל פעם שאדם לא מבטא את רצונו האמיתי הוא מעכב את ההתפתחות של כל האנושות כסופר אורגניזם שלם,


כי רק על ידי ההתקרבות לרצון האמיתי שניתן לנו, רק על ידי כך האדם יכול לזכות להעלות את הרגשות שהוא הדחיק אל פני השטח – כל פעולה של הדחקה והימנעות רק תוסף לכם קשיים כפול כפליים לעתיד, אז אל תגידו שדוד גופל לא הזהיר אתכם!


פה עולה השאלה: ואם אדם רוצה לרצוח או לפגוע מה זה אומר שהוא באמת צריך לעשות את זה? אז קודם כל צריך להבין שאין אדם שבאמת רוצה לעשות את זה, אלא יש אדם שרוצה להגיע אל הטוב ואל האמת בדרך שנקראת ללכת מסביב, ומי שיעשה את זה עונשו כפול.


ישנם איסורים מאוד ברורים שניתנו לנו של עשה ואל תעשה, ואני לא מדבר על תהיה דתי תשים כיפה, תשמור שבת, אני מדבר על: אל תרצח, אל תגנוב, אל תנאף וכו..


גם כשמכונאי בונה מכונה ישנם פעולות אסורות שכאילו צריך לבצע שהיא לעולם לא תעשה לצורך קיום המערכת כולה,


רק שבמקרה שלנו הבורא לא רצה אותנו מכונות, כי הוא רוצה להעניק לנו מתנה עצומה מאוד שהיא הבחירה החופשית האמיתית, ולכן הוא נתן לנו את האיסורים הללו בעל פה, כדי שאנחנו נבחר אם לפעול על פיהם או לא..


כשהאדם יש בו אולי רצון לנקום או לפגוע גם זה בסדר רק צריך להבין שמתחת לכל רצון יש רצון עמוק יותר שיושב תחתיו כלומר שבסופו של דבר – לא אאריך במילים, אבל גם אדם שרוצה לפגוע רוצה לעשות זאת בסופו של דבר כדי לאהוב \ להשיג מזה אהבה בסוף, כל מה שצריך לעשות במצב כזה זה נקרא עבודת בירורים, שהאדם מתקרב לרצון הפנימי יותר שלו ומסיר את השכבות החיצוניות של הספקות שגורמות לו לראות את הרצון שלו לאהוב בצורה מעוותת.


ואת זה עושים על ידי עבודת ההתבודדות, שבה מפרש האדם את שיחתו בינו לבין קונו.


וכל מי שקרא את הפוסט הזה שידע שאני: יודע בוודאות ומעל כל צל של ספק, שהוא מסוגל, מאמין בו, אוהב אותו ורוצה את הטוב ביותר עבורו ובהקדם, וכך גם רוצים עבורכם אי שם למעלה.


אני מאחל לכולם תקופה מוצלחת ומלאה בהתקרבות אל

עצם הטוב, ואל הרגשות המודחקים שמבקשים להעלות, שהם המתנה הגדולה ביותר שתוכלו לבקש בתקופה זו שבה אנו נמצאים.

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע