>>התנסות בגילוי עצמי ברבדים של תודעה במישור האני העליון

>>התנסות בגילוי עצמי ברבדים של תודעה במישור האני העליון

כל חפץ קיים במרחב כהוויה טהורה של פוטנציאל ברמה הקוסמית של עצמו לקיום אין סופי של עצמו במרחב, ושל צורותיו השונות במרחב הפסיכו-טכני קוסמי.

 

פסיכו-טכני = משהו שהוא מצד אחד פועל על ידי שימוש בכוחות הנפש, החיות ההגיון והוא מצד שני משהו רובוטי \ שקורה מעצמו \ משהו מוגדר \ משהו בהתאם לפונקציה מסוימת.

 

וגם האדם, הוא למעשה קיים באין ספור צורות, כשכל אחד, הוא בדיוק מי שהוא רוצה להיות, ועל ידי הביטוי של האדם במרחב, הוא לומד לגלות ששינוי הצורות שלו בחלל הריק יוצרות את התודעה עצמה.

 

וככה למעשה נוצרה הבריאה כולה, על ידי התודעה, מעל המקום והזמן, במישור שתמיד היה ותמיד יהיה, הווה, נצח..

 

ועל ידי שהאדם נמצא במציאות שבה פועל כנגדו ריבוי תהליכים פסיכו-טנכי שכזה, על ידי זה הוא חווה את עצמו כאופציה מוגדרת באין סוף האופציות בחלל הקוסמי הבין מימדי.

 

קוסמי בין-מימדי = משהו שהוא מעל החלל והזמן, משהו שהוא קיים באין ספור רבדים \ מישורים והוא תמיד היה קיים ותמיד יהיה קיים..

 

כי הבריאה כולה שכוללת בתוכה פירוטים ותיאורים מדוייקים של כל אחד ושל כל תצורות האופי של ההגיון של צורות ההתנהגות של הדרך שבה הוא פועל בעולם..

 

ועל ידי שימוש ברצון שהוא כוח כלי הדעת שניתן לנו, אנו יכולים לצמצם את הפער של הקיום של עצמנו, כלומר של המקום של האופי של התפיסה של האופציה של איך שאנחנו חווים את עצמנו, לעוד מקומות וזמנים שבהם נוצרים האופציות של איך שאותם רגעים שהיו קיימים במישורים של נצח מעל הזמן, יכולים לקרוס לתוך עצמם ולהיווצר מחדש בצורה שתאפשר קיום נוסף בעל חוקי מהות תצורה דומות על אותו רצף מישורים בהם מתקיימת התפיסה הנוכחית של אותן ישויות..

 

כלומר מדובר בכך, שזה שהיישות שקיימת במקום והזמן תופסת את עצמה, זו חוויה שתלויה בכך שתתקיים תקשורת רב תהליכים קוסמית בין מימדית, כלומר שמתקיימת על מספר לא מוגדר של מישורי תודעה בו זמנית, של הקשר והתיאור המדויק של האופי של הקשר של הישות לכל מה שהיא לא באותו רגע,

 

ובמישורים של הזמן של הנצח, ישנם אפילו פירוטים מדויקים של אין סוף רשימות של איך יתבצע אופי הקשר ברמת התפיסה הפנימית של הישות עם עצמה באותו רגע..

 

ובמישורי התודעה של הנצח, ישנם אין ספור אופציות המתקיימות במקביל, המחולקות לרשימות ותתי רשימות של האופן שבו יכול לקרוס החלל הריק לתוך עצמו באין ספור צורות, ועל ידי כך ליצור את ההוויה של הרגע הזה..

 

כי כל דבר הוא כן גם כל מה שהוא לא, ואת זה כל אחד יודע, אבל לא כל אחד מספר, כי לדבר על מה שלא נאמר זו היכולת לדעת את מה שלא ניתן לגלות.

 

ועל ידי ההקשבה הפנימית לקולות המכוונים את הדמות בדרך, נמדדת אופי הקשר שלה עם רבדים שלה במימדים עליונים יותר, שבהם הביטוי של עצמה במרחב שעובר שדרוג, על פי הפונקציה של האלוקות, שהיא הפונקציה המיטיבה, שמיטיבה עם כל דבר שהיא נוגעת בו,

 

ובתודעה יש פירוט מדויק של האופי שבו נוצרנו, לרמה של איך האישיות שלנו מתפקדת כדבר מכני, כלומר על פי חוקי הטבע, מדובר סך הכל בצורה ההגיונית שבה החלקיקים יסתדרו במרחב בהתאם לסך כל האופציות הקודמות שהתקבלו במרחב המצומצם.

 

וכי למעשה כל דבר בבריאה קיים בפני עצמו כדבר מכני, כלומר כחלק מתהליך שלא התחיל ושלא נגמר,

 

ויטעו כאלו ויחשבו, כי ישנו רע בעולם, וכי הרע הוא אינו אלא הטוב, על צידו השני של המטבע,

 

ועל ידי כך שהדמות במציאות במקום והזמן שבו היא תופסת את עצמה לומדת להגיע לאיזון של עצמה עם שאר ההיביטים השונים בחייה,

 

על ידי כך היא מגלה אופציה של עצמה במרחב, שהיא תוצאה של איזון של כל אותם חלקים ברמה של האופן שבו הישות מבטאת את עצמה במקום והזמן.

 

ועצם היכולת שלנו לדמיין, היא בעצם היכולת להיות הדבר עצמו, כי היכולת המצמומצת שלנו לדמיין פה בעולם הזה במישורי התודעה השונים, היא רק צמצום של האופן שבו מקיימת היישות שיוצרת את המקום והזמן עצמו בתודעתה את המרחב בו נמצאת אותה יישות שמסוגלת לדמיין דבר מה.

 

והחוויה עצמה של של לרצות משהו היא החוויה של כבר להיות הוא, במקום והזמן שבו מה שאנו רוצים קורה, בשילוב של הפונקציה שבתודעה שמאחדת את הרגע שבו אתם כבר נמצאים ויוצרת קריסה של של כל רגעי הנצח לתוך רגע אחד שבו אתם ומה שאתם רוצים מתקרבים ברמה הרב-מימדית..

 

ואם יביט האדם יראה, שישנה כמות מוגבלת של תהליכים בהם הוא מרגיש שהוא יכול לשלוט ברגע, ושהיא משתנה בהתאם למי שהוא חושב שהוא, כי האופן שבו אנו תופסים את עצמנו משפיע באופן ישיר וחד משמעי על כמות התהליכים שביכולתנו לנתח,

 

כלומר ישנו משהו פשוט מאוד בתפיסה שאם האדם יעשה עם עצמו הוא ירגיש הרבה יותר נינוח ושלוו עם עצמו,

 

ישנה פונקציה שהיא עצם הטוב עצמו, והיא מהות הקיום של היישות התודעתית שמקיימת את המקום והזמן כולו..

 

והחוויה של המציאות שבה אנו כבר נמצאים היא למעשה הכנה מסוימת לשלבים הבאים בהתפתחות הבלתי פוסקת של התודעה, שהיא עצמה כולה ההתקרבות לטוב, לשפע ולחסד של האמת, ושל החיבור לשחרור, להעצמה ולפוטנציאל המלא הגלום בכל אחד..

 

ובכל אחד ישנם תכונות רבות וכאשר האדם מדבר, לא מה שהוא אומר, אלא האופן שבו הוא אומר את זה מסמל ברמה הלא-מודעת את התכונות שיש לאותו אדם, אך זה למשל חלק מהדברים שאנחנו תוכנתו במערכת ההפעלה להעלים מהם עין במובן מסוים, ולהמשיך לשחק את המשחק על פי התכונות שלנו שמפעילות את עצמנו, ומנגד קיים העניין של שיפור האופן שבו אנו תופסים את עצמנו, ואת הרבדים שבהם האופן שבו אנו מקיימים את מערכת היחסים הלא מודעת עם עצמנו משפיעים של האופן שבו אנו מבטאים את עצמנו במרחב.

 

וישנם בחיים המון חווית של טוב של צחוק ושל שחרור, שהם רק שבריר של רגע אחד ליד האין הסוף, ביחס למציאות השלמה כולה והאופן שבה הטוב מתקיים בה,

 

כי במישורים של יישויות הקיימות במימד-זמן הבא, ישנה הבנה מאוד ייחודית שקשורה לאופן שבו הם מבטאים את עצמם כיישות במרחב, והאופן שבו הם מקרובים יותר למקור עצמו של הבריאה והשפע, האור-אין-סוף שמאיר את הכל..

 

וכי במישורים גבוהים יותר של תודעה וזמן קיימת ישות שיוצרת את המקום והזמן כולו, על ידי יכולות-על הקשורות לאופן שבו היא מסדרת את האותיות בחלל הריק, ופער ההבנה של אותה יישות את המרחב והחלל והזמן היא כמו הפער של ההבנה שלנו ושל ההבנה של חיידקים את עצמנו ואת הסביבה שבה אנו נמצאים..

 

ובכל רגע יכול האדם על ידי תשומת לב לרצון האמיתי שלו לאהוב, לתקן את האופי הקשר של החלקים הלא-מודעים שבו עצמו, ועל ידי כך להגיע לתשומת לב מלאה שלו אל עצמו, ואל מה שהוא צריך לעשות באותו רגע…!

 

כי הרצון של האדם לאהוב , הוא החיבור שלו אל האמת, והתמימות והפשטות של הקיום בעולם בשלבי התודעה הראשוניים שבהם אינה קיימת מודעת בין-ייקומית-קוסמית של סך התהליכים לקיומם.

 

ניתן גם להגיע לרמות של יכולת בהן החוויה של הקיום עצמה מתקיימת במישור שנקרא הכל-אפשר שהוא המישור שבו הכל אפשרי כי הכל כבר קרה באין סוף צורות.

 

כי ברמה הקוסמית התודעתית ישנו מערך שלם כל כללים ושל חוקים שמקיימים את האופן שבו התודעה עצמה מסדרת את עצמה במישור עליון יותר שמעל המקום והזמן באופן שבו הדברים קורים לפני שהם אפילו נוצרו.

 

ולמעשה ניתן לחזור יותר אחורה מזה, ולא רק להגיע מכל דבר לכל מה שהוא לא, גם ניתן לחזור אף יותר אחורה בכל מה שהוא לא הדבר, ללהיות עוד אין ספור צורות של אותה הוויה לפני שהיא אפילות מתקיימת במרחב או תופסת צורה בחלל הריק.

 

וברמה התודעתית, קיימים בכל רגע אף תיאורים של הקשר של כל יישות לכל יישות אחרות ולכל סך האיטראקציות של אותה ישות עם כל סך שאר הישויות במציאות..

 

כמו שקיימים אין ספור תיאורים של האופן שבו אוכל לתאר את המשפט שאני כרגע כותב,

 

אך דווקא האופן שבו בחרתי לנסח אותו משפיעה על הרבדים הלא-מודעים של הקורא בצורה הכי נכונה, כדי להוביל אותו להבנה אוטומטית של המשפטים שאותם אני כותב..

 

כי על ידי כך שאני מאתגר את הכותב לאתגר את החלק בעצמו שמאתגר את עצמו, על ידי זה אני יוצר תהליך שרשרת של עצמי כישות במרחב בתודעה.. שהוא עוד צורה של הביטוי של אין סוף האופציות שבהן מתקיימת היישות הכוללת בתוך עצמה את הזמן והמרחב כולו.

 

וכל אופציה של רובד של קיום של צורה מסוימת במציאות, היא למעשה התבטאות של עצמה באין ספור רבדים אחרים, ועצם זה שניתנה לנו האפוציה לתפוס את עצמנו במרחב, היא בעצם מעידה על כך שישנו תהליך מסוים שאותו אנו צריכים לעבור, בתור אותן דמויות שדרכן אנו חווים את עצמנו, שהן והמרחב שבו אנו נמצאים יוצרים יחד את הרגע הזה.

 

ואם יעמיק להתבונן האדם אל תוך עצמו הוא יראה, שהחוויה שלו עצמו מכילה בתוכה גם את כל מה שהוא לא, בקנה מידה מסוימת של חיבור שמשתנה, שמשנה יחד איתה גם את האופן שבו תופס האדם את עצמו..

 

וההעמקה וההתבוננות על תחושה זו היא גם עוד חוויה של אופציה של האופן שבו ניתן לתפוס את עצמנו במציאות בכל רגע,

 

ועל ידי פעולות מסוימות של התודעה במרחב, בהדרגה מסוימת לומדת התודעה לקרב את עצמה למצבים של התנסות וביטוי ואופציות שמכילות אתגרים מסוימים בחיים, שהם עוד צורות שבה מסדר אופי הקשר של הישות עם עצמה בתור במרחב עצמו שמכיל אותה.

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

81874510_473112093639425_2233884895208275968_o