>> חשיבה חיובית ומנטרות \ שכנוע עצמי

חשיבה חיובית ומנטרות \ שכנוע עצמי

יש את העניין של שכנוע עצמי, ושל חשיבה חיובית לצורך יצירת הרגשה טובה \ מיינדסט חיובי וכו..

והשאלה היא האם זה נכון לפעול בצורה הזו או שלא? האם זה נכון שאדם שכל הזמן חושב לדוגמא אני נמוך מידי יתחיל לחשוב אני גבוה או יתחיל להגיד לעצמו זה לא מפריע לי שאני לא גבוה ?

התשובה היא שהשאלה היא מה האדם מנסה להשיג, אם הוא מנסה להשיג פתרון לתחושה שזה שהוא נמוך זה גורם לו להרגיש רע אז התשובה היא שאם הוא רוצה להדחיק את התחושה של הרע מזה שהוא נמוך, הדרך הכי טובה היא להתחיל להגיד לעצמו אני מרגיש טוב לגבי זה שאני נמוך כמו מנטרה \ לשנן את זה.

אם האדם רוצה באמת לחוש תחושה טובה מכך שהוא נמוך, עליו לרדת לשורש העניין באמת ולהתאמת עם הבעיה, מלשון אימות, כי ברגע שהאדם נמנע מלאמת את הבעיה שלו, הוא נמנע מלהתאמת עם עצמו, והוא נמנע מהרגשות של עצמו, וכמובן שכתוצאה מכך הוא יוצר עוד ריחוק.

כי יש כאלו שיגידו: “הרגשתי שאני לא אוהב את עצמי, והתחלתי לומר  לעצמי כל יום 200 פעמים במהלך היום שאני אוהב את עצמי וזה גרם לי להרגיש טוב יותר”, וזה כמובן רק בגלל שזה עזר להם להדחיק את התחושה הרעה, על ידי כך שהם העבירו את המודעות למחשבה אחרת.

זה כמו לדוגמא שאדם שקיבל חתך ברגל, אם הוא ישב במחשב ויתעמק ממש ממש בקריאה או  בצפייה של משהו אז המודעות שלו לא תהיה מודעת לכאב שהוא חש, וגם בזמן שינה לדוגמא המודעות נמצאת במקום אחר וגם אם כואב מאוד בגוף לא מרגישים מתוך השינה עצמה את הכאבים.

ככה בעצם עובדת הדחקה, זו התעלמות של המודעות ממחשבה מסוימת שתציף את הכל, כי ההפך מההדחקה זה הצפה, האדם לא רוצה להיות מוצף באמת על ידי מה שהוא מפחד להתאמת איתו אז הוא הולך מסביב ויוצר עוד שיטות כדי לברוח מעצמו.

כשהפתרון היחידי הוא האמת, והאמת היא משהו שניתן לאחוז בה באמת, והיא משהו שעובד כמו קסם, אם האדם חוקר ומגלה את האמת שבכל דבר, מובטחת לו חוויה של התחדשות נצחית.

כי זה שהאדם יבוא ויגיד לעצמו כמו מנטרה אני בסדר אני בסדר כשהוא מרגיש לא בסדר זה בעצם לבגוד בעצמו, וזה אמנם עלול לעזור אם האדם באמת ישכנע את עצמו שהוא בסדר, אבל מה שיותר טוב מלשכנע, זה להבין באמת ולחוות חיבור.

כי הבנה = חיבור. 

הבנה = איחוד.

כשהאדם מבין את האמת שבדבר הוא חווה חוויה של איחוד.

כשהאדם מבין את האמת של הסיבה שבגללה הוא מרגיש רע באמת, על ידי כך הוא זוכה לתכלית חיפושו.

על ידי כך שהאדם לא מסתפק בהשערות ובא בגישה של או לדעת את האמת או כלום, אז זה מעיד על הרצון המתוקן שלו, וזו הדרך להגיע לאמת, כי הרצון הוא הכלי שניתן לנו כדי לנוע באין סוף, והוא למעשה כלי רוחני מאוד מורכב שאין לנו השגה בו בשכל האנושי.

על האדם לשאוף להבין את האמת תמיד, ולא לעצור עד שאין אופציה אחרת באמת. כי החוויה הזו היא למעשה מקור החיבור לעצמי, הנחת, ההרפיה והחוויה שהרבה יכנו “זרימה” \ FLOW \ להיות בקצב \ חיבור לילד הפנימי ועוד הרבה שמות..

כי כשהאדם משיג משהו או עושה פעולה כל שהיא שנותנת לו לחוש נחת או הרפיה או חיבור לעצמו, הוא צריך להבין שכל התחושות האלו שורשן אחד, ושאמנם ישנן חוויות שמאפשרות חוויה חלקית של התנסות בתחושות של הרפיה או שחרור או עונג כל שהוא אבל ברגע שהאדם מתפשר ולא שואף להבין באמת מה הוא רוצה בשורש, ומה הוא הדבר שאם יהיה לו אותו, אז יהיו לו את כל התחושות האלו כולן בבת אחת, אז הוא מתחיל לשקוע ביאוש.

וכל פעולה שהאדם מרגיש שהוא עושה באופן אוטומטי ושהוא מכור ללעשות אותה או שהוא מרגיש שהוא רוצה לעשות ולא מבין למה, על ידי כך שהוא יבדוק מה האמת הוא יצליח ליצור את השינוי שהוא מחפש.

כי האדם אמנם רוצה לחוות הרפיה, אבל מנגד הוא גם רוצה לחוות תחושה של אקשן, ושל חידוש, והנה זה נראה מצד ההגיון כי לא ניתן לחוות בתוך החוויה של ההרפיה עצמה את החוויה של האקשן, אלא מצד האחדות.

והאדם רוצה לחוות מצד אחד חיבור, אבל מצד שני הוא רוצה לחוות גם ניתוק, כי מצד החיבור, תמיד קיים הרצון להיות גם בנפרדות וההפך, והפתרון שהוא הסוף לכל הסיפור הזה, היא האחדות, שהיא המהות שמכילה בתוכה גם את החיבור וגם את הניתוק.

החוויה שהיא השורש של כל מה שהאדם מחפש היא האחדות, כל המסעות וכל החיפושים של האדם בעולם הם ביטויים של הרצון שלו באחדות אמיתית.

האחדות היא תחילת המסע והיא סוף הדרך, היא המקום שבו הכל מתחיל והמקום שבו הכל נגמר, בו זמנית בעת ובעונה אחת..!

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

Leave a Reply