>>להרגיש טוב בלי רע?! \ איך להפסיק לסבול מהכל עכשיו..! \

>>להרגיש טוב בלי רע?! \ איך להפסיק לסבול מהכל עכשיו..! \

 

ובפוסט זה אדבר על העניין של “להרגיש טוב בלי רע” ועל האם זה אפשרי בכלל להרגיש אך ורק טוב, ולעולם לא להרגיש רע, גם לא אחרי שהרגשנו טוב, וגם לו בו זמנית כאשר אנו מרגישים טוב. כמו כן אדבר על העניין של המחירים שאנו משלמים על כל דבר, ואתן פרקטיקה מעשית לאיך להפסיק לסבול מכל דבר עכשיו..!

 

ועניין הוא הוא שהאדם מטבעו, חושב שהוא רוצה להרגיש רק טוב, בלי רע, כשכמה שיותר טוב יותר טוב, וכמה שפחות רע עדיף, ועדיף לאדם לדעת, שכאשר הוא רוצה להרגיש טוב, הוא משלם על כך מחיר ואסביר:

 

אם לדוגמא אדם מרגיש רע, והוא חושב שהוא מרגיש רע בגלל שמישהי שהוא רוצה לא רוצה אותו בחזרה, הוא צריך להבין שהרע שהוא מרגיש, הוא בעיקר תוצאה של זה, שהוא בוחר להמשיך לרצות אותה, למרות שהיא לא רוצה אותו, כלומר הוא סובל לא מזה שהיא לא רוצה אותו, אלא מזה שהוא רוצה מישהי שלא רוצה אותו בחזרה.

 

והעניין הוא כזה, שכשהאדם חושב שהוא מרגיש רע בגלל משהו, הוא לא צריך ללכת ולנסות להעלים את הדבר שגורם לו רע \ לפתור אותו, מכיוון שאותו דבר שנדמה לו שגורם לו רע, הוא מחוייב בהנחה שהוא רוצה להמשיך לרצות את מה שהוא רוצה שיגרום לו טוב.

 

לדוגמא: אדם סובל מזה שחבר שלו עזב לחול, הוא לא סובל מזה שחבר שלו עזב לחול כי היה לו רע להיות חבר שלו, אלא הוא סובל מזה שחבר שלו עזב, כי הוא נהנה להיות חבר שלו, וכי הוא הפך להיות תלותי בטוב שחבר שלו העניק לו.

 

ובמידה והיה לו רע להיות חבר שלו, אותו חבר היה בעצם עושה לו טובה בזה שהוא היה עובר לחול, כי אנחנו סובלים ממשהו שאין לנו רק אם אנחנו רוצים להנות מההפך שלו..

 

כלומר שהמחיר שהאדם משלם על כך שטוב לו מאוד להיות חבר של מישהו, זה שברגע שהוא יעזוב, התחושה הגדולה של הטוב שהוא מרגיש, היא עצמה תשתנה ותהפוך לתחושה רעה, של סבל וייסורים, ולתחושה לא נעימה שהאדם לא היה רוצה להרגיש, למרות שהוא לא יודע כיצד להיפטר ממנה..

 

והעניין הוא שאם האדם רוצה להפסיק לסבול ממשהו, לא משנה מה, הוא פשוט צריך להפסיק לרצות את ההפך שלו, נגיד אם האדם סובל מזה שכואבת לו היד, הוא צריך להפסיק לרצות שהיד שלו תהיה בריאה, ואז הוא לא ייסבול, למרות שהוא כן ייחוש כאב..

 

ואם האדם סובל מזה שמישהי שהוא רוצה לא רוצה לדבר איתו אפילו, ולא שולחת לו הודעות, הוא פשוט צריך להפסיק לרצות לדבר איתה, ובאותו רגע שהוא יפסיק; הוא גם יפסיק לסבול מזה שהיא לא שולחת לו הודעות.

 

אבל העניין הוא שהאדם לא תמיד רוצה להפסיק לרצות את מה שהוא רוצה, למרות שהוא רוצה להפסיק לסבול ממה שהוא סובל ממנו, ובמצב הזה כל מה שהאדם צריך לדעת, זה שכן בהחלט יש לו דרך להפסיק לסבול, רק שהוא בוחר לסבול, מכיוון שהוא מעדיף לרצות משהו שהוא לא יכול \ לא רוצה להתאמץ מספיק כדי להשיג, למרות שהוא כן בהחלט יכול להפסיק..!

 

ובכל זאת, אם אדם מגיע למצב שהוא טוען שהוא לא מצליח להפסיק לרצות משהו, ולכן הוא סובל מזה שאין לו אותו, הוא צריך להבין מדוע הוא רוצה אותו, ובמה זה תלוי שהוא רוצה אותו, ומה גורם לו לרצות את הדבר באמת?

 

ועל ידי כך שהוא יבין מה גורם לו לרצות את הדבר, ומה הדבר באמת מעניק לו שהוא מחפש שהוא לא יכול לוותר עליו, על ידי זה הוא יוכל למצוא המון פתרונות, כמו למצוא את הטוב שהדבר מעניק לו בדבר אחר \ למצוא תחלופה, או במידה והוא מרגיש \ חושב שאין תחלופה לדבר לא משנה מה, הוא יוכל להפסיק לרצות אותו לחלוטין, אם הוא יבין באמת מה הוא באמת רוצה, כי מה שכל אחד באמת רוצה יותר מהכל, זה להרגיש טוב, כי כל דבר שהאדם רוצה, הוא רוצה כדי להרגיש יותר טוב מרע..

 

ואם האדם היה מבין באמת מה הוא הכי רוצה, הוא היה יכול להשיג את זה עכשיו, בלי מאמץ כלל, אבל העניין הוא שהאדם אוהב לסבך דברים, כי הרע נותן לו משמעות, שהיא תחושה שמחברת אותו לתכלית של מי שהוא חושב שהוא, (האגו \ הפרסונה) כי בלי התחושה של הרע, האגו \ הסיפור של מי שהוא מספר לעצמו שהוא, לא יכול להמשיך להתקיים, כי הדלק של האגו זו התחושה הרעה, והתחושה של ההלקאה העצמית..

 

ואם האדם רוצה להרגיש טוב באמת, הוא צריך לוותר על עצמו בכל מצב, ועד הסוף בכל רגע, ולוותר על עצמו זה לא אומר בהכרח לצאת חלש \ לסבול יותר \ לאכול פחות מאחרים לטובתם.

 

לוותר על עצמו = לוותר על מי שהוא חושב שהוא \ להטיל ספק בכל הנחות הייסוד שלו \ להגיע להנחת הייסוד הכי עמוקה ולבטל אותה \ להיות חופשי מכל עול..!

 

כי מצד האמת התחושה האמיתית שהאדם רוצה להרגיש היא השלמות, והיא התחושה שכלום לא חסר שום דבר אף פעם..!

 

ועל ידי כך שהאדם מבצע תהליך הזה, הוא בעצם מברר עושה תהליך שלאחר מכן ישפיע על כל צורת החשיבה הכללית שלו, ועל הדרך שבה הוא פועל בעולם, ועל הצורה שבה הוא תופס את פני הדברים בכלל..

 

מכיוון שכל צורות ההתנהגות החשיבה והרגש של האדם, הן ביטויים של החלק הלא מודע באדם, שהוא החלק שמשנה את המבנה שלו, על ידי ההתקדמות של הרובד המודע של האדם במציאות, כי הרובד המודע של האדם הוא רק עוד חלק ממי שהוא באמת..

 

ואם האדם היה יודע מי הוא באמת, ואיזה כוח עצום יש לו, הוא לא היה מרגיש שום חסרון כלל, אבל העניין שהמודע של האדם, שהוא החלק שבעזרתו אנו מתנהלים ברובד הזה של המציאות, הוא החלק היחידי שהוא עצמו מכיר, כלומר – הוא מכיר רק את עצמו, בעוד שתת-המודע מכיר גם את המודע, ועוד רבדים אחרים ביישות העצמית, שהיא יישות תודעתית שנמצאת מעבר לזמן ולמרחב..

 

ותהליך הבירור הנ”ל הוא למעשה עריכה ישירה של הנחות הייסוד של האדם שנמצאות במצב של ניגודיות \ שנמציאות במצב שהן סותרות אחת את השניה, והעניין הוא שהן הנחות ייסוד, ושהן נמצאות ברובד הלא מודע של האדם מכיוון שהמודע של האדם חושב שאין לו דרך לפתור את הקונפליקט בינהן בעצמו, ועל ידי כך שהאדם מטיל ספק אף בהנחת ייסוד זאת, ומתחיל להניע את המודע שלו, על ידי כך הוא בעצם עושה תהליך של להכיר את עצמו באמת..

 

זה כמו מישהו שלראשונה עושה מתיחות ולומד להכיר את הגוף שלו באמת, ואת הטווח האמיתי של המרחק של הגוף שלו, ואת סך כל התנועות שהגוף שלו באמת יכול לבצע לראשונה..

 

כך גם תהליך הטלת הספק הוא תהליך שעל ידו לומד האדם להכיר את הגבולות הפנימיים שלו מחדש, ועל ידי כך הוא לומד להכיר חלקים בעצמו שהוא עצמו המודע לא הכיר עד כה..!

 

וככל שהאדם יגלה יותר אומץ לב, וימשיך את הטלת הספק, כך הוא למעשה יקלף עוד שכבות בבצל (קליפות) ועל ידי כך הוא יתקרב למרכז מהותו, ולתחושה של השלמות, שכל דבר הוא כן גם כל מה שהוא לא..!

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

82857425_483855589231742_3905745806174453760_o