>> לצאת מעצבות \ דיכאון \ פחד \ חרדה זה כמו לשחק טניס שולחן (על פיתוח בחירה חופשית אמיתית והתעוררות התודעה בחומר)

לצאת מעצבות \ דיכאון \ פחד \ חרדה זה כמו לשחק טניס שולחן (על פיתוח בחירה חופשית אמיתית והתעוררות התודעה בחומר)

בפוסט זה אדבר על כיצד הפעולה של היציאה מהתחושות של הדיכאון, העצבות והפחד הן סה”כ משחק שצריך לדעת לשחק נכון.

 

התחושה שהאדם מרגיש שרע לו השורש שלה היא במחשבה של האדם, כשהאדם מרגיש שרע לו, הוא צריך להסתכל פנימה לתוכו ממש עם המודעות שלו ובעזרתה להאיר, ממש כאילו הוא הוא מאיר עם פנס את המחשבה.

 

והעניין הוא כזה, שכל מחשבה שגורמת לאדם סבל, היא מחשבה שהמהות שלה (הנחת הייסוד שמאפשרת למחשבה להתקיים) היא שהמציאות לא כרצון האדם, כלומר זו מחשבה שמה שמאפשר לה להתקיים זה שהאדם בטוח בוודאות שהמציאות לא כרצונו ואז על בסיס זה הוא חושב את המחשבה שהוא חושב.

 

עכשיו בואו נדבר קצת על טניס שולחן, בטניס שולחן יש שולחן עם שני צדדים שמופרדים ברשת, המשחק מאוד פשוט, מישהו מגיש את הכדור בצורה כזו שהוא פוגע בצד שלו של השולחן ואז מקפץ לצד של היריב, ולאחר מכן היריב צריך להחזיר את הכדור לצד השני, ואז שוב הבחור בצד השני מחזיר את הכדור לצד השני ומי שלא מצליח להחזיר את הכדור לצד השני של השולחן עם המטקה נפסל.

 

בואו נקשר את זה לעניין המחשבה, כשמתחילה מחשבה שגורמת סבל, היא מתחילה מצד האדם, כאילו הוא זה שחושב את המחשבה (הוא זה ש”מגיש” אותה) ואז המחשבה נחווית על ידי החלק שהוא המודעות של האדם, ואז בהתאם לדרך שבה המודעות של האדם תפסה את המחשבה, היא חוזרת חזרה לחלק שחושב כדי שיחשוב הלאה את המחשבה הבאה, וכך הלאה..

 

האדם מתחיל לסבול ברגע שהוא מפסיק להיות אקטיבי עם החלק של המודעות, ומתחיל להיות פסיבי עם המודעות שלו, הוא מתחיל לפתח מודעות פסיבית, במקום מודעות אקטיבית, ואז בעצם התוצאה היא שהמחשבה מתגלגלת כמו כדור שלג וגדלה למימדים עצומים.

 

איך היא גדלה למימדים עצומים? כל פעם שנחשבת מחשבה והמודעות לא מודעת אליה באופן אקטיבי המחשבה יכולה להפוך להנחת ייסוד, כלומר האדם נהיה בטוח בכך שהמחשבה נכונה ועל בסיס זה הוא חושב עוד מחשבה, לאחר זמן מה הוא מגיע למחשבה שהיא מבוססת על עוד אלף מחשבות כאלו שהוא בטוח שהן נכונות.

 

האדם מרגיש רע כי הוא חושב, כל פחד \ חרדה שורשה במחשבה, ישנן סוגים שונים של חשיבה, ישנה חשיבה שנעה לכיוון החיובי, והיא למעשה נקראת אי-חשיבה, כי בסוג הזה של החשיבה החלק האקטיבי הוא החלק המודע, וישנה מחשבה שבה החלק האקטיבי הוא החלק החושב והחלק הפסיבי הוא החלק שמודע למחשבה.

 

אם האדם רוצה להרגיש טוב באמת הוא צריך להיות מי שהוא באמת בכל סיטואציה נתונה, המציאות עצמה שהאדם חווה כחיצונית אליו, היא למעשה כל רגע כמו כדור בטניס שולחן שנשלח לכיוון “הצד שלו של השולחן” שזה בעצם הוא, ורק על ידי הפעולה שהוא מי שהוא באמת ביחס למציאות באותו רגע, הוא מחזיר את הכדור לצד השני.

 

המטרה של המציאות היא להעניק לאדם בחירה חופשית אמיתית. בחירה חופשית אמיתית = היכולת להיות מי שאני באמת בכל רגע \ להיצמד לאמת המוחלטת.

 

הבעיה מתחילה כשהאדם מפסיק להיות מי שהוא באמת, מתי שהוא מתחיל להניח הנחות ייסוד, שהן תוצאה של חשיבה אקטיבית, שבה המודעות לתהליך החשיבה הוא פסיבי, במצב הזה נוצרות הנחות ייסוד חדשות.

 

אם האדם רוצה להיות מי שהוא באמת הוא צריך לעשות תהליך הפוך, איזה תהליך? כמו שהוא נולד כתינוק וגדל וגדל וגדל, ככה הוא צריך לעשות תהליך של מהמקום שבו הוא נמצא להפוך להיות מי שהוא היה לפני שהוא היה תינוק.

 

עד כמה שזה נשמע מורכב תחילה, זה לא כל כך מורכב, ואת זה עושים על ידי הטלת ספק בהנחות הייסוד, על ידי זה שהאדם משחק טניס שולחן עם המציאות עצמה.

 

כי שורש כל הנחות היסוד, היא המחשבה הראשונה של האדם. המחשבה הראשונה של האדם = התחושה שיש הבדל בין דבר להפך שלו.

 

תינוק לדוגמא פחות מבדיל מאדם מבוגר, הוא יכול להסתכל על אבן, עץ, חיה, הר, ים וכו.. והוא לא מבדיל בין דברים, הוא חווה את המציאות כיישות אחת.

 

ככל שלאדם יש יותר הנחות ייסוד הוא מחזק בעצמו את תחושת הנפרדות, את התחושה שכל דבר שונה מכל מה שהוא לא.

 

על ידי זה שהאדם ממש תופס את המחשבה שלו עם המודעות, על ידי כך הוא יכול להתחיל להטיל ספק בהנחות הייסוד שלו ועל ידי כך בהדרגה לחזור ולהפסיק להבדיל \ להפסיק לחוש את התחושה של ההבדל בין דבר להיפוכו.

 

להטיל ספק בהנחות הייסוד = להתקרב לאמת המוחלטת. להתקרב לאמת המוחלטת = להתקרב לתחושה שכל דבר הוא כן גם ההפך שלו, עד לרמה שכבר אין הבדל ביניהם \ יש ואין הבדל ביניהם זה גם אותו דבר.

 

כי כל רגע שהאדם חווה, האדם יכול לחוות אותו במלאות, וזה על ידי כך שהוא באמת יהיה מי שהוא באותו רגע עד הסוף, בלי פשרות ובטוטאליות.

 

על ידי כך שהאדם מפתח מודעות אקטיבית, הוא מפתח בחירה חופשית אמיתית, האדם כברירת מחדל נמצא בסוג של טייס אוטומטי, הוא נמצא במצב דמוי חלום, כאילו משהו חולם אותו, ואין לו באמת השפעה על המציאות החיצונית.

 

בשביל שהאדם ירכוש יכולת השפעה על המציאות החיצונית הוא צריך שהתודעה שלו תתעורר בחומר, וזו הפעולה של פיתוח מודעות אקטיבית. פיתוח מודעות אקטיבית = כל פעם שהכדור מגיע לצד שלי של השולחן הוא חוזר חזרה לצד השני ואז חזרה אלי, זה הופך להיות ריקוד נצחי.

 

המציאות נותנת לאדם רמזים רבים, וככל שהאדם עוקב אחריהם ומקדיש יותר זמן למשחק הזה, על ידי כך הוא מתקרב לאמת. להתקרב לאמת = להתקרב לפחד הכי גדול של האדם, שהוא לאבד שליטה באמת.

 

על ידי כך שהאדם מפתח מודעות אקטיבית הוא מתקרב לשורש הרצון האמיתי שלו ולהבנה מלאה שלו, ככל שהאדם ידע יותר בוודאות מה הוא באמת רוצה בשורש על ידי כך הוא יהיה יותר מאושר ללא תנאי, כי מה שהאדם באמת רוצה בשורש זה את הרגע הזה כמו שהוא באמת.

 

לסיכום: התחילו להיות מודעים לתהליך המחשבה שלכם בצורה אקטיבית יותר, אתם תשימו לב שתהיה לכך השפעה רבה על מהלכי החיים הבסיסיים היום-יומיים שלכם.

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע