>> מיסטיקה ומאגיה \ סמלים ואותיות

מיסטיקה ומאגיה \ סמלים ואותיות

בפוסט זה אדבר על המושג מיסטיקה, על השימוש בה במהלך הזמן בתרבויות השונות, כמו כן אדבר על עניין השימוש בסמלים ועל אופן ההשפעה שלהם על המציאות, בנוסף אשלב ידע בנושא כוח האותיות והיכולת שלהן לברוא מציאות בדרגות הכרה עליונות יותר.

 

המילה מיסטיקה מגיעה אלינו מהשפה היוונית, המילה המקורית: (מיסטיקוס) פירושה “הסתרה”. במיסטיקה מתעסקים בין היתר בלחשים, כשפים ורקיחת שיקויים, אך עיסוקו העיקרי של המיסטיקאי הוא בכל נושא שקיים מעבר לתפיסה של חמשת החושים.

 

המיסטיקה קיימת בצורה דומה מאוד בכל התרבויות, הזרמים והדתות, בין היתר גם ביהדות; המאגיה המקראית הופיעה בתנ”ך לראשונה בסיפורים כמו “חציית ים סוף”, עניין המקל שהופך לנחש, יהושוע שעצר את השמש בגבעון ועוד..

 

המיסטיקה בתנ”ך מתעסקת ברובה בייחוס תכונות אלוקיות לאנשים פשוטים או לבני אנוש בכלל, אם כי המיסטיקה היום אסורה על פי היהדות והשימוש בה שמור לסיפורים של ימי קדם.

 

המיסטיקן היהודי הוא אחד בעל תפיסה של התורה ושל רבדי הסוד, שהם בעצם הרבדים שקיימים “מתחת לפני השטח”, על פי תפיסה זו, התורה כפי שהוא כתובה בעל-פה מסמלת רק רובד אחד שנקרא פשט, בעוד שקיימים רבדים נוספים שניתן להבין ובהם להעמיק. ראו “פרדס”: פשט, רמז, דרש, סוד.

 

אלו הם רבדים שבהם ניתן להבין את התורה שמחולקים לפי שכבות, כשכל רובד מתקרב צעד אחד אל מהות הדברים, שהיא החיבור לאלוקות ולאוצרות החוכמה של הבריאה עצמה.

 

למיסטיקן היהודי כמו כן הבנה של האותיות האלפבית שמאפשרת לו להכיר את כוח היצירה הטמון באותיות, על פי התורה: האותיות הן למעשה אבני הבניה של היקום, והן מאפשרות לחלל והזמן להיווצר, כשהן למעשה מתפקדות כפתחים שדרכם מצטמצם השפע והידע האין סופי, ויוצר חווית מציאות מוגדרת.

 

ברבדים גבוהים יותר של המציאות, לשום דבר אין התחלה ואין סוף, מה שלא מאפשר את קיומו של הזמן, ברבדים אלו קיימות יישויות שהחוויה העצמית שלהן שונה לחלוטין משלנו, להסביר את העולם \ החוויה שלהן זה כמו לנסות לבוא לחיידק ולהסביר לו בשפת החיידקים מה זה שיש עולם גדול יותר שבו אמא צריכה ללכת לעבודה במפעל כדי להביא כסף הביתה לילדים ואת הקושי הכרוך בדבר, בשפה של החיידקים ברבדי התקשורת שלהם אין כל צורה שבה יבינו את המושגים הללו, כמו כן אין דרך שבה נבין את עולם הישויות הקיימות ברבדי הכרה גבוהים משלנו ללא שימוש במיסטיקה.

 

המיסטיקה היא החיבור לרבדים גבוהים יותר של הכרה, שבהם ניתן להשפיע ולערוך את המציאות מעבר לגבולות התפיסה והיכולת האנושית, הם רבדים שבהם ניתן להשתמש בכוחות עתיקים השמורים לאותן יישויות שנמצאות במצבי הכרה גבוהים יותר במימדים מורכבים יותר משלנו.

 

השימוש במיסטיקה הוא החיבור לאותם כוחות שאפשר לכנות “אלוקיים”, אותם כוחות הם יכולות שנמצאות בבעלות אותן ישויות, שמנהלות את המציאות שלנו אפשר לומר, ומכוונות אותה באין ספור דרכים אותם אין אנו יכולים להבין.

 

השימוש במיסטיקה טמון בשימוש בכלי הרוחני, שהוא קשור לחיבור לנשמה, כי המקור האמיתי של ההוויה של האדם, הוא הנשמה שלו, שהיא יישות רוחנית, שאיננה באמת נמצאת פה בחומר בעולם שבו הוא מכיר בזמן ערות..

 

והשימוש באותם כוחות רוחניים הוא תלוי ביכולת השימוש של האדם בנשמה שלו בכדי להשפיע על התנהלות העולם הזה, כשכל שהנשמה והכלי הרוחני מפותחים יותר, כך ההשפעה של האדם על המציאות תהיה רחבה יותר. (בקרוב יגיע פוסט ייעודי בנושא מה הוא הכלי הרוחני ואיך מפתחים אותו)

 

בכל אופן, האותיות האלפבית הן אבני הבניין של היקום שאנו מכירים, והן פתחים שדרכם האין סוף יכול לקבל ביטוי פה בעולמות הנ”ל. אנחנו לא חווים את הקיום שלהם בעולמנו ישירות, אלא רק במצבי תודעה גבוהים, שהם רמות גבוהות יותר של הכרה, שבהם החלל הריק חושף בפנינו את פניו האמיתות, ואת סודו הכמוס ביותר..

 

כי האותיות עצמן הן השבלונה של החלל הריק, כמו שיש שבלונה שמציירים בה ציורים, ככה גם החל הריק יושב בצורה מושלמת בין הרווחים של האותיות, והחלל הריק הוא לא מה שאנו חושבים כשאנחנו מתכוונים לחלל הריק, זה לא האוויר או הריק, אלא זה ממש כלום אמיתי, משהו שלא ניתן לחוות או לתאר, כיוון שהוא איננו באמת..!

 

והסיבה שהמציאות שלנו מוגדרת, ושאין בה כאוס מוחלט, היא שצירופי האותיות הקדושים שיוצקים ומאפשרים את התנודות של החלל הריק, מחליטות כיצד תתנהל בסופו של דבר המציאות החומרים שאנו מכירים ויודעים כעת ברמת הזמן והמרחב.

 

הסמלים הם ייצוגים של מושגים כל-שהם הקיימים ברובד מופשט יותר של עצמם. ביהדות הסמלים רק נדמה שמסמלים את מה שכתוב ברובד הפשט כפי שצוין קודם, אלא שהם מגיעים אלינו מרבדים גבוהים יותר של המציאות, והמשמעות שלהן ייחודית ועמוקה הרבה יותר משאנו יכולים להבין או לדמיין.

 

הסביבון לדוגמא, מסמל ביהדות את נס חנוכה, כשעליו ראשי התיבות של “נס גדול היה פה”, בעוד שברבדים גבוהים יותר, הסביבון מסמל את יצירת הזמן והמרחב, ואת המעבר של משהו כאוטי ולא מוגדר, והפיכתו לדבר \ צורה מוגדרת ברובד הזה של המציאות..

 

הסביבון קיים במימד הבא כאובייקט על-מימדי, שאין אנו יכולים להבין או לתפוס, כשהקיום שלו במציאות העליונה, משפיעה בצורה ישירה על מבני המציאות הזו.

 

אפשר לדמיין זאת כך: כמו שיש מכונית ובתוכה יש מנוע וחלקים אחרים שעוזרים לתפעל אותה, הסביבון ביחס למציאות הוא כמו המנוע ביחס לרכב. רק שאין אנו יכולים לגשת \ להבין את אותם מבנים על-מימדיים מצד החוויה המצומצת שלנו כבני אדם בעולם הזה..!

 

הסמלים בדתות אחרות כגון באינדואיזם מסמלים קונספטים שונים הקשורים לדרגות הוויה גבוהות יותר, ולרמות הכרה על-אנושיים. כגון הסמל “אום” בסנסקריט, המסמל דרגה הוויתית של שלמות..!

 

סמלים אחרים מסמלים גם הם דרגות הוויה של קיום שקיים מעבר להבנה שלנו בני האדם את העולם ואת החיים, והשימוש בהם נועד להזכיר לנו את קיומם של אותן רמות של קיום.

 

החוויה של אותם סמלים שעולים למודעותו של אדם, מסמלים את החיבור לשורש הרוחני שלו, שבו אותם סמלים מתקיימים כאבני דרך במסע שהנשמה שלו עברה לאורך הזמנים בהעולם הזה, והחיבור של האדם לאותם סמלים הקיימים בתוכו הם החיבור שלו לרבדים גבוהים יותר בהכרה שלו ולשורש הנשמתי שלו..!

 

במצבים גבוהים יותר של הכרה, ייתכן שיחווה האדם כל מיני סמלים צפים אל מודעותו, כמו כן ייתכן שיחווה האדם אותיות פרוסות על גבי המציאות \ שיחווה חוויה שבה הכל נראה כמו אותיות, חוויות אלו אפשריות, והן החוויה של רבדים גבוהים יותר במציאות מצד התפיסה האנושית, אך מצד התפיסה האנושית שלנו, הדברים לא נחווים כלל כפי שהם נחווים באמת מצד אותן ישויות הקיימות ברבדים גבוהים יותר של המציאות שיצרו ויצקו את המשמעות העמוקה העל-מימדית באותן סמלים \ אותיות..!

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

Leave a Reply

×