>> מערכת יחסים פתוחה וסגורה \ אהבת אמת

מערכת יחסים פתוחה וסגורה \ אהבת אמת

בפוסט זה אדבר על עניין מערכות היחסים כפי שהן מקבלות ביטוי במישור הזה בבריאה, על המטרה שלהן, על ההבדלים בינהן ועל השעורים שהן באות ללמד אותנו, כמו כן אדבר על הנושא של “מה היא אהבה בתודעה במימדים הבאים”

 

מערכות יחסים כפי שהן קיימות היום באופן כללי הן קונספט פסיכולוגי-חברתי שהתעצב ונוצר עם הזמן, שהן כמובן ביטוי של מערכת היחסים הפנימית של כל אחד עם עצמו.

 

לפני שניכנס ונדבר על מערכות היחסים השונות וההבדלים שבינהן, בואו נדבר רגע על מה המטרה במערכת יחסים?

 

דמיינו אדם שהוא קנאי, אבל הוא כל הזמן בבית, יושב ולא עושה יותר מידי, לא נחשף ליותר מידי אינטראקציות חברתיות, הוא לא ידע שהוא קנאי, הוא לא יוכל לדעת ולהכיר את התכונה הזו בו,

 

אך מנגד, אם הוא יפתח אינטראקציה חברתית שנקראת מערכת יחסים, ובן \ בת הזוג שלו יבחרו להיות גם עם אנשים אחרים, על ידי כך הרגש של הקנאה יצוף בתוכו, והוא יגלה את התכונה הזו בתוכו.

 

המטרה של המישור הזה בבריאה שאנו נמצאים בו באופן כללי בין היתר זה לקחת תכונות שקיימות בפנים \ תכונות חבויות, ולהוציא אותן לפועל, ועל ידי כך לשנותן, ולהביא אותן לידי תיקון, כי כל תכונה שנראית לנו “שלילית” כיוון שהיא לא נעימה, טומנת בחובה אוצר, שהוא התכונה שהיא התוצאה של התיקון של התכונה הזאת \ הבאתה אל מימוש הפוטנציאל שלה.

 

באופן כללי כל מה שאנחנו חווים כמציאות החיצונית שלנו, זה בעצם כמו מופע תאטרון כל שהוא שהוא רק תרגום של העולם הפנימי \ התודעתי, שהוא המרחב שבו הכל קיים לפני שהוא חווה את ההגדרה של עצמו בזמן ומרחב.

 

הכל קודם כל קיים באיזה שהוא רובד פנימי \ חבוי של המציאות, והמטרה של החוויה הזאת של הקיום זה בעצם להוציא לפועל, באופן כללי. להוציא לפועל את הדברים, ועל ידי הפעולה הזאת של ההוצאה לפועל המציאות עצמה מגלה רבדים נוספים באין-סוף.

 

מערכת יחסים זוגית היא דימוי מצומצם למערכת היחסים שלכל אחד מאיתנו יש עם הבריאה, כי כל אחד מאיתנו נמצא במערכת יחסית זוגית עם הבריאה, מכיוון שכל אחד חווה את עצמו, והוא חווה את העולם שמקיף אותו, יש פה זוג, ישנה מערכת יחסים זוגית בין כל מה שהוא אני לבין כל מה שהוא לא אני.

 

וישנם כאלו שיגידו שמערכת יחסים מטרתה לאהוב אדם, ופה נשאלת השאלה: מה היא בעצם אהבה? וכמובן שהתשובה היא, שאהבה במובן שאנו מדברים עליו, היא הרצון להיטיב עם האחר \ לגרום לו להרגיש טוב בלבד.

 

כל רצון שלנו לקבל את תחושת הטוב לעצמנו, נובעת מהרצון שלנו לאהוב את עצמנו, ולא את האחר. לדוגמא: אדם רוצה להיות במערכת יחסים עם מישהי כי היא כזאת ולא אחרת \ כי היא נראית בצורה מסוימת \ כי היא מספקת לו משהו מסוים, זה אומר שאם היא לא היתה כזאת ולא היתה מספקת לו את מה שהוא מחפש הוא לא היה רוצה להיות איתה, וזה כמובן אומר שהוא לא באמת אוהב אותה, את מי שהיא באמת, אלא משהו בה.

 

שימו לב להבדל, יש לאהוב מישהו, ויש לאהוב משהו בו, לאהוב מישהו זה לאהוב את הדבר היחיד בו שלא משתנה = לרצות שיהיה לו טוב ללא תנאי \ לאהוב אותו באמת. לאהוב משהו במישהו זה לאהוב בצורה עקיפה את עצמנו, כי אנחנו אוהבים משהו שגורם *לנו* טוב.

 

וכמובן שאין דבר פסול בלאהוב את עצמנו, אך חשוב להבין שתכלית הבריאה היא לגלות את האהבה שבנתינה ללא תנאי \ נתינה מתוך המקום של אי-חוסר, שלא משנה כמה ניתן לא יחסר לנו, שהיא התחושה של התכלית העמוקה ביותר שנמצאת בלב הבריאה ובכל דבר, כמו טיפות הגשם, זריחת השמש ובוא הירח..

 

אז בואו נחזור לעניינו – מערכת יחסים זוגית היא לא ביטוי של אהבת אמת ללא תנאי, אלא היא פונקציה שעוזרת לכל אחד מבני הזוג לגלות את החלקים בו, בתוכו, שנמצאים במצב של “הסתר”, מערכת היחסים מתפקדת כמראה לאותם חלקים פנימיים בנפש של כל אחד מבני הזוג.

 

על ידי שימוש נכון במערכת יחסים יכולים בני הזוג לעבור תיקון עמוק שיוביל אותם לתחושה של אהבה עצמית ללא תנאי, מנקודה זו ניתן להתחיל לאהוב את האחר באמת..

 

אי אפשר לומר שאנחנו אוהבים מישהו באמת ללא תנאי, אם אנחנו לא אוהבים את עצמנו באמת ללא תנאי, ולמה?

 

כי לאהוב מישהו ללא תנאי = לרצות שיהיה לו טוב ללא תנאי, ובשביל שנוכל לרצות להעניק לאחר טוב ללא תנאי, עלינו להגיע לגמר התיקון האישי שלנו במישור האישי הרגשי הזה, כי אדם שלא אוהב את עצמו באמת ללא תנאי נמצא במצב של חוסר שהוא תמיד ינסה למלא אל ידי התלות באחר.

 

בעצם, בשלב הזה עלינו לשאול את עצמנו (במידה ואנו משוכנעים שזוגיות היא תמצית האהבה), אם אנחנו באמת אוהבים מישהו, למה שנרצה שהוא לא יהיה גם עם אחרים? למה אנחנו רוצים להגדיר ולסגור את מערכת היחסים ולהגביל את האהבה של האחר שתהיה רק שלנו?

 

למה שלא נאהב אותו ללא תנאי, לא משנה איפה או עם מי הוא יהיה? ומאיפה נובע הרצון שלנו שהוא יהיה אך ורק שלנו? האם הרצון הזה לבלעדיות באמת נובע מאהבת אמת?

 

רוב האנשים נתקעים פה, ומבינים שהרצון שלהם שהאחר יהיה שלהם לא נובע מאהבת אמת טהורה, אלא גם מאהבה עצמית, ומהרצון להרגיש עוד טוב עבור עצמנו, ולא בהכרח עבור האחר.

 

דמיינו מצב שבו כולם מאוהבים בכולם זוגית וכולם יכולים להיות עם כולם, ואין פה שום עניין של קנאה או רגשות בזויים, אלא ממש תחושה עצומה של אהבה ששוררת ותחושה של חופש עמוק!!

 

זה הוא מצב של אהבת אמת מתוקנת, וזה מצב שמתקיים לא פה ברובד שלנו במציאות הזאת, אלא זה קונספט רוחני שמתאר את המצב שקדם לבריאה, שבו כולם היו מחוברים, נאמר שממש כולם נגעו בכולם, כולם הכירו את כולם, חיבור אינטימי ועמוק שאין כמותו..!

 

עכשיו בואו נדבר על ההבדלים בין סוגי מערכות היחסים, מערכת יחסים סגורה קודם כל:

 

מערכת יחסים זו היא בעצם כלי לתיקון אישי של כל אחד מבני הזוג, היא נועדה בכדי שנוכל להכיר ולהבין קודם כל את עצמנו ואת החלקים הנסתרים שבנו, אדם ממוצע יעבור כמה מערכות יחסים זוגיות בחייו, כל פעם לאחר סיום מערכת יחסים, המערכת שמנהלת את המציאות תעשה חישוב ותמצא לו פרטנר חדש שיתאים להמשך ההתקדמות האישית הפנימית שלו, בשביל שהוא יוכל להמשיך להוציא לפועל ולתקן תכונות חבויות שנמצאות בתוכו..

 

מערכת יחסים זוגית סגורה עובדת על תכונות מאוד בסיסיות כמו קנאה, כעס, אמון, נתינה וכו.. והיא עוזרת לאדם לגלות את התכונות האלו בתוכו ולתקן אותם בהדרגה מתוך ההבנה של האופן שבו הן מזיקות לו ולבן \ בת הזוג שלו במערכת היחסים שלהם ובאופן אישי.

 

מערכת יחסים פתוחה היא אותו קונספט, שבו שלושה או יותר מהפרטנרים הזוגיים חווים תיקון משותף של תכונות בתוכם שיכולות להיחשף רק או בייתר קלות דרך מערכת יחסים שבה מעורבים שלושה או יותר.

 

תכונות אלו הן מהמשפחה של: שותפות, חלוקה, היררכיה פנימית \ רגשית, הדדיות ועוד..!

 

מערכת יחסים פתוחה מתאימה לרוב לאלו שכבר התפתחו מספיק ופיתחו מספיק את הרבדים הפנימיים שקשורים למערכת היחסים הזוגית הסגורה. לדוגמא: מי שלא פיתח מספיק את החלק בו שקשור לקנאה, בטח ובטח שלא יוכל לעמוד במערכת יחסים פתוחה וכדומה..

 

כלומר דרושה רמת מוכנות מסוימת בשביל להתמודד עם מערכת יחסים פתוחה וגם לא לסבול ממנה יותר מידי ולרצות לוותר עליה.

 

שימו לב שהמציאות היא יישות על-מימדית, כלומר שהרובד של המציאות שבו אנו נמצאים כרגע הוא רק חלק קט מהמבנה של המציאות כולה, שבה הדברים קורים בכל האופציות כולם בו זמנית, וככה המציאות עצמה מצד עצמה חווה התפתחות של עצמה שהיא תנועה של התכנסות עצמית אל תוך האין סוף..!

 

הכוונה היא בהקשר של הזוגיות, שיש אין ספור רבדים של מציאות שבהם כולם נמצאים עם כולם במערכות יחסים פתוחות וסגורות. שום דבר לא בלעדי, ומי שחולם על בלעדיות לא מבין את המציאות.

 

את זה אפשר להבין דרך חלומות, שלפעמים מישהו \ מישהי חולמים שהם עם מישהו אחר בחלום, למרות שיש להם בן \ בת זוג, וזה כמובן בעצם חשיפה לעוד רובד של מציאות שבו כך קורים הדברים באמת, חלום זה לא איזה דמיון זמני שמופיע ונעלם משום מקום ואין לו המשכיות, חווית החלום היא כניסה למימד אחר במציאות שבו כך הדברים קורים, ושיש לו המשך קדימה ואחורה, ממש כמו מימד שלם אחר..!

 

שימו לב שבסופו של דבר ברמה המתוקנת, אחד שאוהב באמת, גם לא יכול לאהוב באמת רק אדם אחד, הוא אוהב באמת את המציאות כיישות, והוא חווה איחוד של שלמות עם הנצח, ועם תכלית הבריאה והאין-סוף, שהיא חווית המציאות היום-יומית.

 

הוא מתאהב בצורה טוטאלית בטיפות הגשם והטל, בזריחת החמה, ובבוא הלילה, הוא מתאהב במכוניות הדוהרות על הכביש המהיר, בנמלה ובנשר, במוכר במכולת ובאישה היפה שעוברת מולו ברחוב.

 

והטוטאליות הזו, מחברת אותו לתחושה עמוקה כל כך של תכלית, שהוא מתמזג עם הכל, והופך להיות יישות על-מימדית, וזה נקרא פיתוח כישרון רוחני \ כלי רוחני..!

 

וזה כמובן לא שולל את קיומה של מערכת יחסים זוגית, שבה ישנה אהבת אמת.. ועל איך דבר כזה מתאפשר ייכתב בהמשך..!

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

×