>> סוד הצמצום \ צמצום האישיות \ הסיבה האמיתית לתחושה של חוסר מימוש או תקיעות

סוד הצמצום \ צמצום האישיות \ הסיבה האמיתית לתחושה של חוסר מימוש או תקיעות

בפוסט זה אדבר על הדרך שבה סוד הצמצום או חוק הצמצום פועל בעוד רבדים במציאות, מי שקורא את הפוסטים שלי יודע שחוק מסוים בטבע אפילו סתם חוק של איך נוצרת נזלת קיים בעוד אין ספור רבדים בטבע ובבריאה וכו..

וסוד הצמצום על קצה המזלג, זה הסוד של איך הבורא צמצם את עצמו, ממשהו אין סופי למשהו סופי, ויש את העניין, שכמו שיש להאדם חיידקים לבנים בגוף וכל מיני איברים פנימיים וגפיים שהם נחשבים חלק ממנו ומהישות שלו ממש למרות שהם נפרדים כלפי חוץ, אז ככה גם כל העולמות האלה וכל מה שהאנשים עושים וכל המכוניות שנוסעות בכביש זה בעצם הבורא ממש..

וחשוב לדעת שהצמצום מתקיים רק בתפיסה \ בהכרה של האדם, כי הצמצום האמיתית הוא לא הצמצום של ה”א מבחינת המקום והזמן, אלא הוא הצמצום של דרגות ההכרה, כי מצד המציאות עצמה, כל חלק בה יש בו איזה שהוא “זיכרון” או “רושם” שאפשר להתבונן בו ולראות את כל הא”ס ממש ולראות שכל חלק נכלל בא”ס בצורה בלתי פוסקת.

ואיך ייתכן הדבר, שמצד אחד כל חלק במציאות כבר נכלל ב-א”ס ומצד שני ישנה ההכרה האנושית שבה האדם חווה את עצמו כנפרד מכל מה שהוא לא, והידע שלו הוא לא א”ס על פני השטח וגם לא החוויה שלו לכאורה..

והאמת היא שזה יותר מאפשרי מכיוון שהחוויה של להיות אדם היא כבר נכללת ב-א”ס או באלוהים לפני שהיא בכלל קיימת בפני עצמה כמשהו, כלומר שהחוויה של להיות אדם היא בראש ובראשונה החוויה של הסביבה \ הרקע שבו קיים האדם, כלומר שגם החוויה עצמה של האדם, שהוא חווה את עצמו כנפרד מאלוהים וכישות בפני עצמו, וכנפרד מהמציאות, גם זו חוויה של הבורא, כלומר איזו שהיא תופעה בתוך הבורא,

כמו שיש תופעות בקנה מידה שאנחנו מבינים כמו לדוגמא פרח שפורח והוא צריך שמש ומים וכו.. ככה גם עצם הקיום שלנו זה תופעה בתוך הבורא רק שהיא בקנה מידה אחר לגמרי, ובשביל להבין את התופעה של האדם צריך ראשית להבין מה זה אומר “דרגת מדבר”.

וגם חשוב לזכור שאיבר בגוף האדם לדוגמא לב, לא יודע מה זה לב, והוא לא יודע שהוא לב, והוא לא קורא לעצמו לב וכו… הבנתם את העניין, בדיוק באותה צורה אנחנו כאן האנשים שהם “איברים של הבורא” לא מודעים לכך ולא קוראים לעצמנו ככה.

ועכשיו שהבנו על קצה המזלג את התופעה של סוד הצמצום, שהבורא צמצם את עצמו ככה שתתאפשר חוויה שבה יהיה אפשר לחיות בתמימות פה על כדור הארץ וללכת לעבודה ולעשות דברים בלי לדעת על קיומו של הבורא. 

ועכשיו כשאנחנו יודעים שכל חוק שקיים בטבע קיים במקומות נוספים \ בקני מידה אחרים, אז אנחנו יכולים להתחיל להתייחס לנושא של סוד צמצום האישיות \ ההכרה של האדם,

שהאדם מצד עצמו הוא יישות הרבה יותר מגוונת ורחבה ממה שהוא מכיר, והאדם מה שהוא מכיר את עצמו זה רק קצה הקרחון של מי הוא באמת, והאדם בתקופות מסוימות בחיים שלו מתנהג וחווה את עצמו בצורה מסוימת, ובתקופות אחרות האדם חווה את עצמו כמישהו אחר לגמרי.

והאדם חווה את השינוי הזה, שהגלגל מסתובב, והרבה פעמים הוא אוהב את עצמו הרבה יותר בתקופה מסוימת, ואת ההתנהגות שלו והקול שלו ובתקופה אחרת פתאום ההתנהגות שלו והאופי שלו שונים והקול שלו שונה והוא כאילו אדם שונה.

וגם האדם בזמן שהוא ישן וחולם חלומות הוא נמצא ביקומים אחרים שבהם הוא עצמו והוא בגוף שלו והוא עושה דברים בעולם בדיוק כמו פה, רק ששם האופי שלו \ ההתנהגות שלו \ החוויה שלו את עצמו יהיו שונים לגמרי, ויש פה משהו שהוא מאוד מעורר פליאה, שלא רק שיש אין סוף סוגי אישיות אלא שגם לכל סוג אישיות יש אין סוף צורות של ביטוי..

ומה שחשוב לדעת זה שהרבה פעמים כשהאדם מרגיש תחושה של תקיעות, ותחושה שאין לו לאן להתקדם, או תחושה שהוא מרגיש שהוא ניסה ובדק את כל האופציות ולא משנה מה יביאו לו לא יהיה לו טוב, זה שיש להאדם הרבה הרבה רצונות לא מודעים, וכל הרצונות האלו למעשה מבטאים את הגעגוע של האדם לחוויה של הטבע הבלתי מוגבל שלו.

כי אם הישות של האדם היא מאוד מאוד רחבה, אז בהקשר לסוד הצמצום, האדם מצמצם ממש את עצמו והוא מזדהה עם חלק מאוד קטן בתוך המבנה הרחב הזה, והאדם מזהה לדוגמא עם כל מיני תבניות של אני אוהב  את המוזיקה הזאת, ואת הבגדים האלה, וזה הטעם שלי באוכל, למרות שעם הזמן הטעם של האדם במוזיקה , בבגדים או באוכל משתנה, וזה רק שכל מצב שהאדם נמצא בו שהוא שהוא פעם אחת אוהב ככה ופעם אחת אוהב ככה זה סך הכל מצב שהוא חלק מכל המצבים האפשריים בחוויה של הישות העצמית שלו, ומה שחשוב לזכור זה שהאדם מתוך הפוטנציאל שיש בו, על ידי הזדהות, הוא מצמצם את עצמו מזדהה רק עם סוג אחד של תצורת מבנה התנהגות \ חשיבה \ חיבור ואהדה כלפי תחומים מסוימים.

והרבה פעמים כשהאדם מרגיש תקיעות עצומה ומצב שאין לו להתקדם, זה בגלל שהאדם לא מספיק מטיל ספק בהנחות היסוד שלו, לדוגמא: האדם הוא כדורגלן והוא חווה כבר כמה שנים של ירידה עצומה שהוא לא משחק כמו פעם ולא מרוויח כמו פעם והוא ניסה הכל, ללכת למורים הכי טובים, לסוע לחול לצפות בהכי טובים משחקים, וכל דבר שהוא ממשיך לנסות ולהשקיע זה במובן מסוים לא מקדם אותו והוא מרגיש תקיעות והוא מרגיש הוא לא יוכל לחזור להיות כמו בתקופת הPRIME שלו, (התקופה הכי טובה שלו). 

והנקודה היא שהאדם צריך להבין שזה שהוא כדרורגל זה רק צמצום מסוים של האישיות שלו ושל מה שהוא אוהב, ושיש גם אופציה שיש אין סוף ואחת דברים אחרים שהוא אוהב או מחובר אליהם יותר אבל הוא טרם נחשף אליהם בכלל והוא אינו יודע על קיומם,

אז לסיכום, הנמשל הוא שצריך לזכור שהרבה פעמים תחושה עצומה של תקיעות קוראת לאדם לקחת “חופש מהעבודה” במרחאות, בכדי לעשות מהפכה \ מרד, אבל מהסוג של מהפכה ומרד למען גילוי האמת לאמיתה

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע