>> פחד לא הגיוני \ חוסר יציבות רגשית ותחושה רעה ללא סיבה (איך להיפטר מהם עכשיו)

פחד לא הגיוני \ חוסר יציבות רגשית ותחושה רעה ללא סיבה (איך להיפטר מהם עכשיו)

בפוסט זה אדבר על נושא החרדה, הפחד ועל החוויה של חוסר היציבות הרגשית, שכוללת תנועות קיצונית מחוויה של פחד ואימה לחוויה של רוגע יחסי, ריכוז ותחושה של חיבור למציאות.

 

ראשית נתחיל בפחד, מכיוון שזה הוא הגורם הראשוני שמוביל לכל החוויות הנ”ל. הפחד לראשונה נוצר בגלל שהאדם חווה חוויה רגשית שאינה תואמת לרצונו, כי האדם רוצה המון דברים,

 

ועל הרצון ועל העובדה שהוא בכלל דבר רוחני נכתב המון בפוסטים אחרים. האדם רוצה “אלף”, וברגע שהוא חווה “בית” הוא חווה את החוויה שהוא מכנה תחושה רעה.

 

התחושה רעה שורשה בכך שהאדם מרגיש \ חושב שהמציאות לא תואמת את הרצון האמיתי שלו, תחושה רעה = מילה נרדפת ל”המציאות לא כרצוני”.

 

ומה הוא הפחד? הפחד הוא גם רצון, והעוצמה של הפחד היא העוצמה של הרצון. הפחד הוא הרצון להימנע \ לא לחוות משהו \ לחוות משהו ספציפי ולא לחוות את ההפך שלו.

 

כלומר הפחד היא החוויה של הרצון המוגדר, שרוצה בפירוש דווקא “א” ולא “ב”.. לדוגמא: אני מפחד לעשות תאונה בכביש = אני ממש רוצה לא לעשות תאונה \ אני ממש לא רוצה לעשות תאונה.

 

ככל שאני יותר מפחד לעשות תאונה = הרצון שלי לא לעשות תאונה יותר גדול, או שהרצון שלי להיות בטוח בכביש יותר גדול. (אלו כמובן ביטויים שונים לאותו הדבר)..

 

ומה זה פחד לא הגיוני? וממה הוא נובע? פחד לא הגיוני הוא פחד שהאדם לא יודע את המקור שלו, בדרך כלל כשהאדם מפחד הוא מסוגל להגדיר ולהצביע על המקור לפחד שלו: “אני מפחד לעשות תאונה” \ “אני מפחד לאבד אדם קרוב”.. זה פחד מוגדר, שהאדם יודע להגדיר את המקור של הפחד, ולהצביע על הדבר שממנו הוא מפחד.

 

פחד לא הגיוני מנגד, הוא פחד שבו האדם לא יודע להצביע על הדבר שממנו הוא מפחד, למרות שהוא כן מרגיש בוודאות פחד, הוא מרגיש את הפחד בלי לבוש, כלומר צורה לא מוגדרת של פחד, שלא ניתן להגיע מהתחושה של הפחד עצמה לדבר שגורם לה בתוך האדם..

 

ומה גורם לפחד לא הגיוני \ לא מוגדר? האמת היא שהפחד שהאדם חווה אותו כפחד ללא סיבה הוא פחד עם סיבה, רק שהוא לא מצליח לגשת \ להבין את הסיבה בגלל שהחלק המודע שמנסה לפתור את הבעיה ולהבין את מקור הפחד הוא החלק שממנו מסתירים את המקור לפחד.

 

מה הכוונה במסתירים? מי מסתיר? האדם הוא ישות שבנויה מהרבה רבדים שונים של הכרה, הכוונה במסתירים היא שרובד מסוים בהכרה של האדם, שהוא רובד לא מודע של האדם, מסתיר בצורה המשכית \ בלתי פוסקת איזה משהו מהרובד המודע שהאדם חווה את עצמו כ”אני”.. הדבר הזה נקרא “הדחקה”

 

הדחקה היא מצב של העלמת עין \ התעלמות מדבר מסוים, ולמה? נגיד ואומרים לאדם שיש לו עוד 40 ימים לחיות, ושיש לו אופציה לשכוח מזה ולא לדעת את זה, הרבה אנשים יעדיפו דווקא לשכוח את זה, ופשוט שזה יבוא להם בהפתעה, כי לחיות 40 ימים ולספור על השעון את השניות עד לרגע מותו זו חוויה שהוא מעדיף לא לחוות.

 

ישנו רובד מסוים בהכרה של האדם שבאמת יש ביכולתו לעשות את זה, כלומר לגרום לרובד המודע בהכרה של האדם לשכוח \ לא לראות משהו, ובחוויה של הרובד המודע זה נחווה בדיוק בצורה הזאת, שהאדם פוחד ממשהו אבל הוא לא יודע ממה, כי הוא לא יכול לזכור, רק שבמקרה הזה הוא גם שכח שהוא שכח לגמרי..! והוא מרגיש שהוא פשוט לא יודע..

 

כי ישנם מצבים שבהם האדם שכח משהו והוא זוכר “אה שכחתי משהו” והוא מנסה להבין ולהיזכר במה שהוא שכח, אבל במצבים של הדחקה האדם לא מרגיש במיוחד או לא מרגיש בכלל את העובדה שהוא שכח את מה שהוא מדחיק, אלא הוא שוכח לגמרי שהוא שכח משהו, זה מה שמאפיין הדחקה.

 

הנושא השני הוא נושא חוסר היציבות הרגשית, מה גורם לחוסר יציבות רגשית? ואיך מגיעים ליציבות רגשית עכשיו?

 

ישנם כל מיני סוגים של חוסר יציבות רגשית, הסוג הראשון הוא הסוג שבו האדם חווה חוסר יציבות רגשית והוא יודע למה הוא חווה חוסר יציבות רגשית, לדוגמא: כל פעם שמצליח לו בעבודה טוב לו, אבל כל פעם שהוא נכשל בעבודה – רע לו..

 

הסוג השני זה מצב שבו האדם חווה חוסר יציבות רגשית, והוא לא מצליח למצוא את הדבר שהתחיל את חוסר היציבות, לדוגמא: למרות שהאדם מצליח בעבודה \ במערכות היחסים שלו וכביכול שהרגש השתנה מטוב לרע, לא קרה שום דבר חיצוני שיכל לגרום לכך, והאדם לא מצליח להצביע על שום דבר ולומר הנה זה מה שגרם לי להרגיש עכשיו רע לאחר שהרגשתי טוב..

 

המצב הזה קורה בגלל שהאדם מדחיק את הפחד שלו, וכמו שישנן לכאורה הרבה תחושות של טוב, יש גם המון סוגי רע. והסוג של הרע שנובע מהדחקה שונה מהתחושה של הרע שהאדם חווה כשהוא לא מדחיק, וההבדל הוא בכך שהאדם אומר או לא אומר לעצמו את האמת לגבי למה הוא מרגיש רע.

 

ומהמצב שבו האדם לא אומר לעצמו למה הוא מרגיש רע, לא ניתן לצאת, כי בשביל שהאדם יפתור את הבעיה, הוא צריך קודם להעלות אותה אל פני השטח, מתת-המודע, אל המודע, עד שהאדם לא מפסיק להדחיק אין לפחד סיכוי להירפא לגמרי, למרות שיש בהדחקה יתרון, והוא שהאדם לא יחווה ישירות את הפחד, הוא חווה חוסר יציבות רגשית, והוא לא מבין למה.

 

ישנו מצב, שהוא מצב שבו האדם חווה פחד \ חרדה מודחקים, כלומר פחד או חרדה שהוא לא יודע את הסיבה אליהם, אבל הוא מדחיק אפילו את זה שהוא חווה פחד וחרדה, והוא מול עצמו טוען שהוא לא מרגיש פחד, וכמובן גם שכלפי אחרים, והמצב הזה הוא מצב יותר עמוק של הדחקה מהמצב של הדחקת סיבת הפחד בלבד, כמו שהדחקת סיבת הפחד היא מצב יותר עמוק של הדחקה מהפחד עצמו.

 

בסופו של דבר, גם הפחד הראשון עצמו, הוא תוצאה של הדחקה, הוא תוצאה של כך שהאדם מדחיק את זה שהמציאות כן כבר כרצונו באמת, כי ישנו איזה שהוא רובד בהכרה שלו שיודע שהיא כן כרצונו, והתחושה שהוא מרגיש רע בגללה באמת היא התחושה של השקר, כלומר כל הרע בעולם מקורו בשקר של האדם את עצמו, שהיא לא כרצונו, אין באמת דבר כזה המציאות לא כרצוני, אלא רק ברמת השקר.

 

ויש הבדל בין אדם שיודע בשורש ומאמין בלב שלם שהמציאות כן כרצונו תמיד והוא פשוט לא מרגיש ככה, לבין אדם שמרגיש ומאמין שהמציאות באמת לא כרצונו, ושאין או יש לו מה לעשות לגבי זה.

 

כי האדם שיודע ומאמין בלב שלם שהמציאות כן תמיד כרצונו למרות שהוא לא מרגיש ככה, הוא שלב אחד קרוב יותר להתמזגות עם החלק בהכרה שלו שבאמת באמת יודע וחווה בפועל שהמציאות תמיד כן כרצונו.

 

עכשיו ישנו עניין, שכשהאדם מדחיק את הרע, הוא מדחיק גם את הטוב, באותה מידה שהוא מדחיק את הרע. כלומר אם האדם מדחיק רע גדול, הוא מדחיק גם טוב גדול, ואם הוא מדחיק רע קטן, הוא מדחיק טוב קטן, ככל שהאדם מדחיק יותר רע הוא מדחיק יותר גם את האופציה להרגיש טוב באותה מידה..

 

הדרך להתקרבות אל הטוב האמיתי היא דרך האמת, ודרך האמת בלבד, כי האמת היא הדרך היחידה אל השלמות, שהיא התחושה שכל האנשים כל כך מחפשים ורוצים בשורש, כי כל הרצונות של האדם מקורם ברצון בשלמות אמיתית !

 

וכיצד ניתן להתקרב אל האמת? על ידי כך שהאדם יתחיל לומר לעצמו את האמת, וגם אם האדם מרגיש כאילו אין לו אפילו קצה חוט, ושהוא לא יודע לגבי מה הוא משקר לעצמו \ מה הוא מדחיק, הוא יכול לנסות ולהיזכר במה הוא פעם זכר שמפריע לו, ושהוא מדחיק, וכל אחד שכיום מדחיק, בטוח יכול להיזכר במשהו שפעם הפריע לו והוא הדחיק, כי הדחקה – חזקה ככל שתהיה, מתרחשת בשלבים, ובשלב הראשון של ההדחקה האדם כן יודע שהוא מדחיק ומסתיר מעצמו ומהסובבים אותו משהו. ורק בשלב השני האדם שוכח לחלוטין ומתנהג אפילו מול עצמו כאילו הוא לא מסתיר כלום.

 

לסיכום: בשביל להפסיק להדחיק האדם צריך להקדיש זמן לעצמו, ולנסות להיזכר מה הוא מדחיק, תוך כדי שכלל הברזל הוא היצמדות לאמת, ואם האדם תופס את עצמו משקר מתוך פחד, הוא תמיד צריך להיצמד לאמת ולומר את הדברים בצורה שהכי קרובה לאמת, מבלי נסיון לרכך את הדברים כך שישמעו \ יתאימו יותר למה שהוא רוצה לייצג.

 

מנחם לדעת שבמלא, המציאות היא כמו משפך, שהכל נשפך בה אל כיוון אחד, שהוא האמת, ובמילא מי שהולך בדרך השקר, הוא כמו אדם ששוחה בנהר נגד כיוון הזרם, למרות שבפועל הזרם חזק ועצמתי, וסוחף אותו במלא עם כיוון הזרם, למרות שרק נראה לאדם שהוא שוחה נגד כיוון הזרם.. לכן כולם והכל בסופו של דבר בא מהאמת וחוזר אל האמת, עד לרמה שאין דבר מלבד האמת..

 

יש להוסיף מידע יש להוסיף מידע 

Leave a Reply

×