פיתוח החשיבה
פיתוח החשיבה \ שימוש בשכל \ מה מגדיר חכמה \ הבנת המציאות \ התבוננות עצמית
כשתינוק נולד אין לו עדיין שכל במובן הקלאסי של המילה, הוא עוד לא מצליח להבין יותר מידי מה קורה סביבו, אך עם הזמן כשאותו תינוק גדל ההבנה שלו מתפתחת, אנו רואים שבממוצע ילד בן 5 יבין יותר מתינוק שרק נולד, ושילד בן 10 יבין יותר מבן 5, ושבן 20 יבין יותר מבן 10 וכן הלאה.. אך לא תמיד כך הם הדברים, ייתכנו מצבים שבהם נגדיר אדם הצעיר מאדם אחר כחכם ממנו, הכיצד? החוכמה לא נגזרת רק מגיל האדם אלא מעצם היכולת לנתח תהליכים ולהבין את המצוי. אך כיצד ניתן לדעת מה מאפיין חוכמה וכיצד היא מתפתחת? בכדי להבין טוב יותר את מהות החוכמה יהיה עלינו להביט בדברים חכמים ולשאול את עצמנו מה הופך אותם לחכמים, מה הוא אותו הדבר שגורם לחכם להיות חכם ולטיפש להיות טיפש? בדרך כלל כשנתייחס לאנשים חכמים נתייחס לאנשים שאנחנו חושבים שיכולת ההבנה שלהם את המצוי היא גבוהה. המצוי = המציאות. המציאות היא החלק בחוויה של האדם שהאדם חושב ומרגיש שהוא נפרד ממנו, האדם חושב ומרגיש שיש איזו מציאות שהיא נפרדת ממנו ושהיא פועלת על פי חוקיות מסוימת, איינשטיין לדוגמא שהרבה אנשים מחשיבים חכם, נחשב חכם בזכות היכולת שלו לנתח תהליכים הקשורים לפיזיקה ולמדע. חכמים אחרים גדולים בהיסטוריה גם הם התפרסמו בזכות היכולת שלהם לנתח תהליכים ולהבין את המצוי ברמת מורכבות שנחשבת על פי החברה מורכבת יותר. כלומר – אנו רואים מעין תבנית החוזרת על עצמה, חכמה היא בעצם היכולת לנתח סיבה ותוצאה, כלומר להבדיל בין אפשרי למחויב ולראות את רצף הסיבה והתוצאה האמיתי שגורם למשהו לקרות, כיום ישנם הרבה נותני שירות בעולם, ונותן שירות בדרך כלל נמדד על פי כמה השירות שהוא נותן הוא אמיתי, והכוונה לאמיתי היא שהרצף של הסיבה והתוצאה שכלול בשירות הוא נכון ביחס לבקשה של מבקש השירות . לדוגמא אדם רוצה לתקן רכב ויש ממש תהליך מובנה של סיבה ותוצאה שצריך להבין בשביל לתקן את הרכב ונותן השירות (המוסכניק) מבין את מהות הבעיה, מבין את רצף הסיבה והתוצאה ומוכר לאדם את רצף הסיבה והתוצאה שנדרש כדי לתקן את הרכב, לעומת מוסכניק אחר שעלול לקחת כסף אך לא באמת לבצע את רצף הסיבה והתוצאה שנדרש בשביל באמת לתקן את הרכב. כאן חשוב שנעשה את ההפרדה בין היכולת לבצע פעולה מסוימת לחוכמה, ומדוע? ייתכן שאדם ילמד לתקן את הרכב, אך הוא לא ילמד זאת בדרך שמפתחת את השכל, ומה הכוונה? מקודם אמרנו שהמוסכניק האמיתי הוא זה שמוכר את רצף הסיבה והתוצאה האמיתי שנדרש בכדי לתקן את הרכב, אך האם ייתכן שהמוסכניק ימכור את רצף הסיבה והתוצאה האמיתי שנדרש בשביל לתקן את הרכב, מבלי באמת להבין את רצף הסיבה והתוצאה בעצמו? התשובה היא שבמידה יחסית זה מה שקורה, ומדוע? מכיוון שאותו מוסכניק למד כיצד לדוגמא לקחת חור במנוע ולאטום אותו בדרך כזו או אחרת, ויש לנו פה בתוך התהליך כל מיני מרכיבים לדוגמא המנוע, החומר שנדרש לשם האטימה, עוד מרכיבים נוספים ברכב וכו.. שהם בפני עצמם עולמות שלמים שניתן להתעמק בהם ברמת התהליכים ולהבין גם אותם. זאת אומרת שמישהו ידע שיש תקלה מסוימת בחלק מסוים ברכב והוא ידע בדרך כזו או אחרת לאבחן את הבעיה ולהחליף את הרכיב מבלי באמת להבין לעומק את מהות הבעיה ואת הקשר שלה למרכיבים השונים בתהליך הסיבה והתוצאה שקשור להיווצרות הבעיה ברכב מלכתחילה וההשפעה שלה על שאר המרכיבים השונים. לעומת זאת, חכם הוא אחד שבעת הלמידה שלו כיצד לתקן את הרכב, הוא ילמד כיצד לתקן את הרכב לשם ההבנה, ומה הכוונה? כשהאדם לומד במטרה להיות מוסכניק לדוגמא מה שחשוב לו זה בסוף לדעת להחליף גלגל, להחליף מנוע, לבצע את העבודה. אבל עד כמה הוא באמת מבין לעומק את מה שהוא עושה? עד כמה הוא באמת מבין לעומק את התהליכים השונים הקשורים במקצוע? אנחנו יכולים לראות שיש בתחום תיקון הרכבים אנשים מאוד מוכשרים וגם כאלו מחו”ל שעשו תוכניות טלוויזיה והציגו בהם יכולות הבנה מאוד מאוד מתקדמות ברכבים ודברים שדולפים לארץ לאט לאט שם כבר יש ושכלים מסוימים שאנשים העמיקו והבינו אותם שלמוסכניק הממוצע בארץ אין, מבלי לשלול את האופציה שיש כאלו שכן יודעים. אך הפוואנטה היא להראות שהניסיון ללמוד בשביל להצליח לעומת הניסיון ללמוד בשביל להבין הם שונים, המיקוד של האדם כשהוא מנסה ללמוד בשביל להצליח זה רק לעבור את המבחן, לא בהכרח שהוא בסוף יבין את הנלמד וגם אם כן אז לא בהכרח שהוא יבין לעומק כמו שהוא יכל להבין אם הוא היה מנסה ללמוד בשביל לפתח את ההבנה, כשהאדם לומד בשביל לפתח את ההבנה הוא כל הזמן שואל את עצמו מה הופך כל דבר לנכון, מה הם המרכיבים השונים עליהם אני לומד וכיצד אני יכול להעמיק את ההבנה שלי לגבי כל אחד מהם בפרט, הניסיון להבין מה האמת מחזק אצל האדם את יכולת ההבנה שלו, מכיוון שכל המחשבות שיש לאדם הם חלק מתבנית מסוימת וכל הבנה שהאדם מבין נמצאת תמיד ביחס לאמת אותה האדם מנסה להבין, והניסיון של האדם להבין מחזק את אצל האדם את ההבנה של היכולות השונות הדרושות בשביל להבין כך שיוכל להפעילן בצורה יעילה יותר בעת הניסיון להבין, כי גם ההבנה היא תהליך המורכב מישיות שונות אותן ניתן להבין ולחקור, והניסיון של האדם להבין את עצמו ולנתח את הפעולות שלו עצמו כאילו היו חלק מתהליך שחיצוני לו ממש, יכול לעזור לאדם להבין את הרעיון של סיבה ותוצאה, כי כשהאדם רואה שגם הפעולות שלו עצמו וגם הדברים שהוא עצמו עושה ברגע נתון הם חלק מתוך מערכת של סיבה ותוצאה שניתן לנתח ולהבין, באמצעות כך האדם יכול להעמיק את ההבנה שלו לגבי עצמו ולגבי הסיבות שבגללן הוא עצמו עושה את הפעולות השונות שהוא עושה, ואת ההבנה אודות צורת החשיבה של האדם עצמו, שזה בדרך כלל דבר שקשה להבחין בו, כמו שהאדם לא יכול להסתכל עם העיניים פנימה, רק החוצה על העולם, האדם לא רואה את עצמו, את צורת החשיבה שלו, התבוננות מבחוץ על צורת החשיבה = ניסיון להבין את צורת החשיבה. כשהאדם מנסה להבין מה הסיבה שבגללה אני חשבתי כך ולא אחרת, מה הסיבה שאני חושב שהמציאות היא כזו, על ידי כך האדם מתבונן מבחוץ על צורת החשיבה שלו ורואה את רצף הסיבה והתוצאה שגרם לו עצמו לחשוב בצורה מסוימת. הסיבה שלעתים אנשים צעירים יותר נתפסים כבעלי יותר שכל ממבוגרים יותר זה מכיוון שהם השתמשו בשכל שלהם יותר, לא משנה איך נסובב את זה, חכם הוא מי שמשתמש בשכל, להשתמש בשכל = לנסות להבין מה האמת . הניסיון להבין מה האמת יוצר אצל האדם כלים להבין ולחשוב יותר טוב על העולם סביבו ולהשיג מסוגלות רבה יותר לגשת לנושאים חדשים ולהבינם ביתר קלות ולהצליח